כשיהודי מנהל אימפריה חובקת עולם

תמו החגיגות, איחוד המשפחות הסתיים, פרעה זכה לראות את יעקב, ואחיו של יוסף מתיישבים בארץ גושן, ועתה, מבין יוסף, הגיעה שעתו הגדולה - ניהול ממלכת מצרים.

מה לבחור צעיר כמו יוסף - שעד גיל 17 מעולם לא עסק במלאכה, נחטף לארץ נוכרייה, נמכר לעבד בבית פוטיפר והושלך לכלא - להפוך ביום אחד למשנה למלך, ולנהל אימפריה חובקת עולם?

מאין הכישורים? היכולות? האם יש לו רקע? בימינו, אדם כזה, לא היה עובר אפילו מכרז לשרת בבית ספר, והנה יוסף נגיד מצרים, המשביר הגדול.

האם הצליח יוסף במשימתו?

יוסף, מציב שלוש משימות מרכזיות לארבע-עשרה השנים הבאות. האחת לאיסוף המזון עבור הממלכה במהלך שבע השנים הברוכות. המשימה השנייה, במהלך שבע השנים הרעות, היא חלוקת התבואות ומצרכי המזון תוך ניהול מלאים מיטבי בשנות הבצורת. המשימה השלישית היא צבירת נכסים נוספים עבור מצרים, באמצעות אספקת המזון גם לעמים אחרים. על-פי הכתוב, שלוש המשימות הללו הן מרכז עולמו ולכן הוא גם מצליח בביצוען - אגירה של כמות מזון מספקת וניהול המלאי - כך שבעצם לא היה רעב במצרים. יוסף הגה גם רעיון מדהים שביצועו הקל על הרפורמות אותן יישם.

שני שערי חליפין

בעוד שאזרחי מצרים ימשיכו לשלם את המחיר הרגיל בעד המזון שהם קונים באסמי מצרים, הרי הקונים הבאים מחוץ לארץ יצטרכו מעתה והלאה לשלם מחירים גבוהים הרבה יותר.

בכך, בעצם משיג יוסף מטרה כפולה, הוא גם הופך את מצרים למעצמת-על, שמספקת שבר לאזרחי העולם כולו, למעצמה עולמית; ובמקביל הוא אף מרוויח מכך סכומי עתק.

יוסף גרם לכך שאזרחי מצרים, שבאו לאסמים המלאים כל טוב, קיבלו מזון די צרכם. חלוקת מזון חינם לנצרכים הפכה למחזה יומיומי, ממש "גמ"ח יוסף בן יעקב". דבר זה הפך את אזרחי מצרים לאזרחים המעריצים את מלכם, מכירים לו טובה רבה, ואין זה דבר מובן מאליו בתקופה ההיא. בעצם, בזכות הרפורמות של יוסף, הפך פרעה משליט עריץ, שכל מעייניו בסיפוק גחמותיו ולהטוטים עם חרטומים, למלך מתקדם ונאור, שדואג לאזרחיו והופך את מצרים לאימפריית-על.

מנין היו ליוסף היכולות הנדירות הללו?

ניזכר במה שאמר יוסף לפרעה, בשעה שהורץ מבית האסורים לפתור את חלומו: וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה.

יוסף מבין, מכיר ויודע, שכל מה שיש לו בא מעם השם, לא עוד "אני ואני ואני", לא "כוחי ועוצם ידי", אלא הכרה ששליחותו מתבצעת מאת השם, ובכך, הוא משיג את מטרתו במלואה ומצליח בניהול אימפריית-על.

ויהי רצון שנדע ונבין שכל מעשינו מוכוונים בידי שמיים, ושנזכה לעשותם בצורה טובה והראויה.