שר האוצר שלנו מצא זמן והעניק, לפני ימים אחדים, ראיון ל
רשת החדשות הכלכלית הבינלאומית "בלומברג". העיתוי לראיון אינו מקרי. מספר ימים לפני תום השנה האזרחית, יש מקום לסכם את התקופה שחלפה, ולזרוק מבט אל הצפוי בשנה הבאה.
שטייניץ, הוא - יש לזכור - איש פוליטי וחבר נכבד למדי בממשלת ישראל, על כן אין להתפלא שזרם של נתונים חיוביים לגבי הצפוי למשק הישראלי בשנת 2010 הודגש בדבריו, עם הסתייגויות די מינוריות שעדיין ישנן סכנות וסיכונים בדרך. הפן החיובי הודגש בדבריו גם לגבי שנת 2009, איך לא, תוך תיאור הקשיים עימם המשק התמודד בשנת 2009, בעיקבות המשבר הכלכלי החריף בעולם.
עד כאן הכל טוב ויפה. היה מקום אפילו לשבח את הצלחת האוצר "להיכנס" לרשת חדשות כלכלית שיש לה מיליוני מאזינים וצופים בכל העולם, כדי להעביר באמצעותה מסר חיובי על הכלכלה הישראלית, דווקא בזמן שכלכלות אחרות במדינות רבות עדיין לא נחלצו מלפיתת השבר הכלכלי העולמי.
אבל, (תמיד במקומותינו יש אבל כזה...) כאן באה ההפתעה.
יובל שטייניץ בחר דווקא את הבמה הבינלאומית שרשת בלומברג העמידה לרשותו, על-מנת לסנוט / לעקוץ / לעלוב (ביחרו את המינוח המתאים) בנגיד בנק ישראל
סטנלי פישר.
בתשובה לשאלה לגבי תפקודו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר
אמר שטייניץ:
"אפילו לראש הממשלה או לשר האוצר הטוב ביותר ניתן למצוא מחליפים טובים". הוא ציין כי
"הממשלה טרם ביקשה מפישר לשמש בכהונה שנייה כנגיד לאחר סיום כהונתו הראשונה בסוף אפריל". שר האוצר ציין כי יש לו
"הערכה גבוהה" לפישר, אולם הוסיף כי יש לו הערכה גם ל
"רבים אחרים".
העובדות בדבריו של שר האוצר נכונות. אבל המנגינה היא אחרת לגמרי. ישאל השואל ולא יקבל תשובה עניינית, מדוע התבטא שר האוצר כך. האם לדעתו הוא באמת הגורם המתאים מקצועית לתת לסטנלי פישר ציונים? נכון שאפשר, ואולי יש מקום לבקר מהלך כזה או אחר של הנגיד, אבל האם יש מחלוקת על כך שהוא אחד הכלכלנים הבינלאומיים הבולטים כיום? האם שטייניץ באמת חושב כי הממשלה תסרב להציע לפישר קדנציה שנייה? מיותר להיכנס לפירוט בעניין זה.
|
|
|
|
|
שרויים במחלוקת. שטייניץ ופישר [פלאש 90]
|
אז מה בכל זאת הביא את יובל שטייניץ להפנות "כתף קרה" לפישר דווקא באמצעות ראיון לרשת כלכלית בינלאומית? האם דבריו מוסיפים לחיזוק אמינות ההנהגה הכלכלית של ישראל?
כתבי "בלומברג" ציינו בהקשר לכך את חילוקי הדעות בין פישר לשטייניץ בסוגיית הפיקוח על השכר בבנק ישראל, שפישר דרש להוציא מהאוצר (דרישתו נענתה רק בחלקה). אפשר להוסיף לכך את הוויכוח בין שני המוסדות בדבר הפיקוח על מוסדות פיננסיים חוץ-בנקאיים, ועמדת הבנק כי הממונה על שוק ההון יהיה מתואם / חלק / מסונכרן עם הפיקוח על הבנקים.
יש מחלוקות בין שני הגופים. כך בנויה מערכת האיזונים והבלמים אצלנו. אבל שר האוצר בהשראת דרגי הפקידות במשרדו, לא בטוח שהוא כבר שולט לבדו בכל החומר, ומגלה קוצר רוח. הוא בחר את "בלומברג" על-מנת לשגר לפישר איום סמוי ולהפיצו בין אנשי עסקים והמוסדות הפיננסיים בעולם. אל תעמיד תנאים ואל תדרוש דרישות בקשר לקדנציה השנייה שלך. יש "רבים אחרים" שישמחו להיכנס לנעליך.
למזלו של שטייניץ, דבריו לא זכו להד רב בתקשורת הישראלית. סוכנויות הידיעות אומנם ציטטו את דבריו, אך בארץ הם באו לידי ביטוי בעיקר באתרי החדשות באינטרנט.
שטייניץ טעה באמירותיו ובבמה בה בחר להשמיען. זה קורה אצלו לא בפעם הראשונה. זכורה התקפתו משולחת הרסן על בית המשפט העליון. סטנלי פישר אומנם הוא ג'נטלמן בהתנהלותו, אבל אין ספק בכלל כי ראה את הדברים וסימן לפניו את גבולות הגזרה.
|
|
תפוס כינוי יחודי
תפקוד החוליה בפיקוד מאיר הר-ציון 
