|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השופטת מירושלים, המוזיאון מירושלים, והמכשף מתל אביב
|
פרשת שופטים
רק לאחר שהשופטת מלכה אביב, מבית משפט השלום בירושלים, השתלחה גם בשופטי המחוזי בגלל ששוב ביטלו פסק דין שלה, נזכר נציב תלונות הציבור על השופטים להגיש עליה דוח חמור. היא בטח נורא מתרגשת ממה שגולדברג הקשיש כתב עליה, כמו שהיא תמיד מתרגשת מהפער הניכר שבין פסקי הדין שלה לבין הראיות שמוצגות בפניה. אשרי המאמין.
מדובר במי שהועסקה פעם בתפקיד ביורוקראטי בהנהלת בתי המשפט, סולקה ממנו ע"י הנשיא ברק וכפיצוי הועברה לשיפוט בירושלים, אולי בגלל שחלק מהנשפטים בבירה הם ממילא ערבים, מתנחלים או דוסים וזה מה שמגיע להם. מדובר בשופטת כוחנית וקצרת רוח, שמחליטה לא פעם על פסקי הדין שלה עוד לפני שנשמעו בפניה העדויות והעדים, שתרומתה לערעור אמון הציבור במערכת החוק עוד תתבטא במימדים סטטיסטיים.
נציבות התלונות על השופטים כבר קיבלה עליה הרבה מאד תלונות מהציבור, אבל לא עשתה איתן דבר, או ליתר דיוק טייחה אותן כהרגלה. אז מה קרה הפעם? מסתבר שאת התלונה האחרונה הגישה נגדה לא פחות מאשר נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש בכבודה ובעצמה, מה שמעלה חיוך וקצת תמיהה:
הנציבות נקראת "נציבות תלונות הציבור על השופטים", ולא נציבות תלונות השופטים על שופטים. נכון שהנציבות לא מתפקדת שעה שאנו, אספסוף האזרחים הפשוטים, מתלונן בפניה, ולכן נחמד שביניש פעלה הפעם כשליח ציבור נאמן והגישה בשמנו את התלונה. אבל מצד שני, הנשיאה ביניש היא לא מי שזקוקה בדיוק לנציבות. ביניש, מתוקף תפקידה, יכולה לכנס את הוועדה למינוי שופטים ופשוט לבקש להצביע על הדחתה של השופטת.
זה לא נעים, אבל מעט האי נעימות שתיגרם למערכת המשפט מהדחת שופטים בעייתיים תתאזן בהרבה מאד הכבוד וההערכה שהיא תשיג כשיוכח שהיא מוכנה להכיר בטעויותיה ולתקנן. לא תמיד צריך לחכות עד ששופטים יתפסו בזיוף פרוטוקולים או קיום קשרים כלכליים עם עו"ד שמופיעים בפניהם. אפשר להחליף שופט גם בגלל סתם אי התאמה. זה לא יזיק, לא למערכת המשפט ולא למדינה. ימי הכבוד שמושג רק בגלל צבע הגלימה וגובה הדוכן חלפו מזמן, ואין כמו דורית ביניש מי שמכיר ומבין זאת.
|
|
|
[צילום: רון פלד]
|
|
|
האדריכל גרי פרנק פרש מתכנון "מוזיאון הסובלנות" בירושלים. מדובר במפלצת ביטון שנבנית בדורסנות על מצבות בית הקברות המוסלמי במרכז העיר. לזה הם יקראו מוזיאון הסובלות.
מרוב סובלנות, הומניזם וכיבוד האדם הם הקימו חומות פח ענקיות להסתיר את מעשיהם ובמשך חודשים ארוכים הרסו מצבות והוציאו מהקרקע מאות שלדים, חלקם בני פחות מ-100 שנה, כדי להקים במקום מוזיאון ל"סובלנות". לא פלא שמי שהוזמן על ידם להניח בזמנו את האבן הפינה למוזיאון היה ארנולד שוורצנגר, ה"טרמינטור", אולי כי סלובודאן מילושביץ מסרביה היה תפוס באותם ימים, בהאג.
מעניין מהיכן נובעת החוצפה של מכון "ויזנטל" לבנות על קברי מוסלמים, שעה שבכל העולם אנו זועקים על כל נגיעה במצבה של יהודי, וכאן, בישראל, אפילו אי-אפשר לסלול כביש או להקים בית חולים, אם מתגלה באדמה איזה שלד של רועה עיזים קדום שעבר גיור בימי אברהם אבינו.
אסור לנו להסתתר מאחריותנו. זה נעשה במדינת ישראל, בשם הציבור הישראלי, מטעם מכון יהודי ובעידוד עיריית ירושלים וממשלת ישראל. אם זה יקום, אנו נהייה מי שנסתובב עם החרפה הזו תמיד ובכל מקום בעולם. דורות של תיירים עוד יבואו לראות איך סובלנות יהודית בנויה דווקא על קברות של מוסלמים. זה גם יתרום המון לדיאלוג העתידי שלנו עם השכנים. והכל עבור כמה דולרים של מכון "ויזנטל", המכון של שודדי הקברים ורומסי הגוויות.
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
הוא בן 60 וחי עם 17 נשים מעריצות. זה מעורר אי שקט בסביבה. וכי איזו עובדת סוציאלית יכולה לשאת את מראה 17 הנשים המסורות המטפלות ב-39 ילדיו והילדים מטופחים, ואיזה גבר לא חש מושפל ומתוסכל עד שורשי האגו והאיד שלו, בראותו ברנש נערץ ע"י 17 נשים, חוגג ושמח בחלקו ובחיקן גם בגיל 60?
ההיסטריה החלה. צפו לטקס שריפת המכשפות, והפעם ממין זכר. הקהילה האנושית שלנו לא יכולה לסבול נוכחות של מכשף כזה בסביבה. תקשיבו לטענות: "הוא כישף את מוחן". "הוא השתלט על תודעתן". מעשיות וודו, סיפורי כשפים. תיכף ימצאו לנו שם גם בובה עם 17 סיכות, או מה שסביר יותר, 17 בובות עם סיכת אחת ארוכה.
כל משרד הרווחה התגייס למשימה הדחופה. 150 עובדות סוציאליות סיימו טיפולן באלפי הילדים המוכים המוזנחים והנטושים בישראל וגמרו לחפש מחסה למאות הקטינות העוסקות בזנות ברחובות, ורצו מהר "לשמור" על נשותיו וילדיו של הגבר הזה, בשעה שהימ"ר גייס את כל אנשיו, הזניק לאויר מזל"ט ששידר שידורים חיים מהשטח לחדר המצב, וכל פיקוד משטרת ת"א ניהל את מבצע המעצר המסוכן (והמסוקר) של המכשף.
צריך להודות: גברא רבא כזה באמת מהווה איום נוראי על הקהילה היהודית החסודה שלנו. איך יכול מפקד משטרת ת"א לחזור הביתה כל יום, לאשתו היחידה, שעה שברחובות העיר מסתובב לו גבר שיכול לבחור כל ערב לאיזו מנשותיו הוא יכול ללכת ? ואיך יכולה זהבה גלאון, משחררת העבדים והשפחות, לשאת את המחשבה שיש 17 נשים עצמאיות שחוזרות ואומרות אהבתי את אדוני?
לשרוף אותו ומהר. לפני שכישופיו יתפשטו. אפשר בכיכר רבין, שמתאימה להיסטוריות ציבוריות. יחימוביץ וגלאון כבר יביאו את הזרדים.
|
|
| תאריך:
|
15/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
15/01/2010
|
|
אברהם (פריצי) פריד
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יונה סוקולובסקי
|
15/01/10 14:22
|
|
|
|
|
|
הפדופיל
|
15/01/10 16:35
|
|
|
|
2
|
|
סדום והמורה
|
15/01/10 14:32
|
|
|
|
3
|
|
אברא כדב
|
15/01/10 14:39
|
|
|
|
4
|
|
ע.ג2
|
15/01/10 15:12
|
|
|
|
|
|
איציק ש.
|
16/01/10 23:14
|
|
|
|
5
|
|
שפתי כהן-אם מותר
|
15/01/10 16:11
|
|
|
|
6
|
|
מרק
|
15/01/10 19:19
|
|
|
|
7
|
|
הקנאי
|
15/01/10 21:25
|
|
|
|
8
|
|
ישמעאל
|
15/01/10 23:16
|
|
|
|
|
|
יצחק בן אברהם
|
16/01/10 15:46
|
|
|
|
9
|
|
גרשון ה
|
16/01/10 21:41
|
|
בפרשת השבוע שלנו, וָאֵרָא, מסופר על שבע המכות הראשונות מבין עשר מכות מצרים, שבסופן הם נאלצו לשלח את בני ישראל לחופשי. לכאורה, מדובר בתיאור של אירועים היסטוריים כדי שנדע מה היה התהליך שבסופו יצאנו ממצרים, אבל בפרשה יש כמה עניינים, ובעיקר דגשים, שאינם מתיישבים עם האפשרות שמדובר בסיפור היסטורי גרידא. הנה למשל פתיחת הפרשה (שמות ו'): [ב] וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי ה'. [ג] וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי ה', לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. איך זה קשור לאירועים ההיסטוריים המסופרים בפרשה? לכאורה לא קשור.
|
|
|
|
|
בישראל, המצויה זה מכבר במשבר ערכי עמוק, הולכת וגוברת הכמיהה אחר איים מנותקים, במידה זו או אחרת, מן המציאות המנוכרת שבה אנו חיים. זהו תור הזהב לצמיחתם של גורואים למיניהם, של מנהיגי-כתות, מורים רוחניים ומנהלי-סדנאות פסיכולוגיות. אלה הרי פורחים כפטריות אחר הגשם על-רקע המצוקה הנוראה, מנצלים אותה עד תום, וגם יודעים להציע פתרונות שווים לכל נפש שמשוועת לצאת ממנה מהר ככל האפשר. מה שצריך זה רק לשמוע בקולם ולקבל את תורתם, בלא לסטות ימינה או שמאלה. העובדה שלפתרונות שלהם יש ביקוש המוני כל-כך - מאפשרת להם לשלוט היטב בשטח, שלטון ללא מצרים, ואוי למי שרק יעז להמרות את פיהם.
|
|
|
|
|
ליו"ר הכנסת יש פתרון מקורי לבעיית היעדרותם של חברי הבית מישיבות המליאה בימי שלישי: לבטל אותן. כך הם יוכלו, טוען ראובן ריבלין, להתרכז בעבודת הוועדות ותימנע הפארסה של מליאה ריקה.
|
|
|
|
|
לפני כשבוע מלאו 4 שנים לנפילתו של אריאל שרון לתרדמת.
|
|
|
|
|
האנשים והנשים בתקשורת שאני מעריך את כתיבתם מביאים אלי בין השורות עולמות של מושגים. מהם אני לומד שככל שאנחנו הופכים להיות חברה שיוויונית יותר שבה כל ההזדמנויות פתוחות לכל אחת ואחד - וגם כשהם בעיני עצמם ביטוי מהלך לפלורליזם ונאורות - אנחנו עדיין תקועים בסיפורי המוצא.
|
|
|
|
|
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
