אז מה היה לנו השבוע?

נראה שאיש אינו מופתע עוד אל מול התרגילים השקופים של ממשלת נתניהו, הננקטים כל אימת שיש חשש להתקדמות ב"תהליך השלום" - שגם הוא מונח וירטואלי השגור אך ורק בפיהם של נתניהו וחבריו. בכל פעם שמגיע שליח שלום כלשהו לישראל, מקדמת את פניו תוכנית חדשה לבנייה בשטחים, ובייחוד בירושלים המזרחית - הקמת מאחז או הרחבתו, מבצעי "תג מחיר" הזוכים לסיוע או לפחות לעצימת עיניים של רשויות האכיפה, ועוד המצאות רבות ומגוונות. הפעם בוצע תרגיל מבריק מול ראש ממשלת טורקיה, ארדואן, שהעז בחוצפתו ללחוץ לתיווכה של טורקיה בין ישראל לבין סוריה.

זאת, על-אף הודעתו של שר חוצנו, אביגדור (איילון) ליברמן, שטורקיה לעולם לא תשמש מתווך בנושא זה. רק זה עוד חסר לנו - שנאלץ ברצינות לשקול ירידה מרמת הגולן. לא יקום ולא יהיה. עם זאת, כמובן, ידנו ממשיכה להיות מושטת לשלום עם סוריה.

תרגיל מבריק אחר הוא תרגיל האוניברסיטה באריאל, שננקט כאמור לרגל ביקורו של השליח ג'ור'ג מיטשל. מה הפלא שהנשיא אובמה התחיל להבין עם מי יש לו עסק אצלנו - וגם אצלם - והוא על סף הרמת ידיים, לקול צהלותיהם של נתניהו ומקורביו.

ברצוני לשתף את קוראינו בחוויה קשה שעברתי בעת הליכת הבוקר שלי בישוב שבו אני מתגורר: כאשר עברתי על פני בית הספר היסודי שמעתי - לא יאמן כי יסופר - שמתנגנת בחצר בית הספר מנגינת "מוזיקת לילה זעירה" של מוצרט, וזאת במקום נעימות עבריות כשרות - שחובה להשמיען בפקודתו של שר החינוך והמוזיקה העברית, גדעון סער. עמדתי מול בית הספר הלום רעם: לא רק שהתבצעה לאור היום הפרה בוטה של פקודת השר, אלא שבוצע שם זיהום סביבתי נורא באוזניהם של עוללנו הרכים, אשר אולצו להאזין למוזיקה נוכריה, שכמוה כצלם בהיכל הקדוש של בית הספר.

אני נמנע מלפרט את שמו של בית הספר, מחשש שהמון בני ישראל הלאומיים והפטריוטיים ייאספו מולו ויסקלו אותו באבנים. אולם אני מבטיח למשטרת המוזיקה במשרד החינוך והמוזיקה העברית, שאם יתקשרו אלי אמסור להם בחדווה את השם המפורש ואת פרטי העבירה, וכך אתרום לביעור העבודה הזרה ממערכת החינוך הטהורה שלנו, ובא לציון הגואל. אני משגר מסר זה לעם ישראל בתקווה שכולם יעשו כמוני, וכך נטהר את מחננו ונמנע עבודה זרה בבתי ספרנו, ונעשה את הטוב בעיני שרנו.