אדוני רה"מ, יוזמת השלום צריכה להיות שלך, ועכשיו

אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו,

הנדון: יוזמת השלום הישראלית - צריכה להיות יוזמתך, ועכשיו.

השליח מיטשל חוזר לאזורנו, במגמה לנסות לחדש את המשא-ומתן עם הפלסטינים, אך ללא "תוכנית שלום" של הנשיא אובמה. אולי כי הנשיא מאוכזב מחוסר האומץ שלנו, מהסרבנות הפלסטינית ומהטעויות שלו עצמו, כפי שביטא לאחרונה. ואולי כי הכל יודעים על עשרות תוכניות השלום לאזורנו המסתובבות בחלל המדיני.

נזכיר רק את 3 תוכניות השלום האחרונות:

1. "יוזמת השלום הערבית" ממרס 2002 - של כל 22 מדינות ערב ו-57 מדינות האיסלאם(!);
2. "מפת הדרכים" של הנשיא ג'ורג' בוש מיוני 2002 - שלפיה, כזכור, התחייב ראש-הממשלה שרון להקפיא בנייה בכל ההתנחלויות ולפרק את כל המאחזים שהוקמו לאחר מרס 2001...;
3. "תוכנית אנאפוליס" מנובמבר 2007 - שביוזמת הנשיא בוש וראש-הממשלה אהוד אולמרט, ובתמיכת הרשות הפלסטינית, מרבית מדינות הליגה הערבית (כולל סוריה!), מספר מדינות מוסלמיות, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם, הסכימו לפתוח במשא-ומתן אינטנסיבי במגמה להגיע להסכם קבע לשלום ישראלי-פלסטיני.

הנשיא אובמה הדגיש פעמים רבות את מטרתו באזורנו: "שתי מדינות לשני עמים".

בוודאי שמת לב, אדוני ראש הממשלה, שבולטת בחסרונה "יוזמת שלום ישראלית". מאז יוזמתו הכושלת של ראש-הממשלה (דאז) אהוד ברק בקמפ-דיוויד, ביולי 2000, נראה שמנהיגינו נרתעים מלהעלות יוזמות שלום. "ההינתקות" של שרון, ו"נאום בר-אילן" ו"החלטת ההקפאה" שלך, אדוני ראש הממשלה, לא התיימרו להיות תוכניות שלום. מחמוד עבאס (אבו-מאזן), מהצד הפלסטיני, מסרב אף לחזור למשא-ומתן.

והנה - בשלה העת ליוזמת שלום ישראלית, והיא צריכה להיות שלך, אדוני ראש הממשלה - ועכשיו. וזאת - מחמישה טעמים:

1. בעוד חודשיים, בסוף חודש מרס, תיערך, כידוע לך, פסגת הליגה הערבית, הפעם בלוב. 22 מדינות הליגה שוקלות לבטל את תמיכתן ב"יוזמת השלום הערבית". נימוקם: התעלמות כל ממשלות ישראל מהיוזמה, מאז שפורסמה, במרס 2002, לפני שמונה שנים! זאת, על-אף שב"יוזמת השלום הערבית" יש ארבעה יתרונות גדולים לישראל:

א - העולם הערבי והמוסלמי כולו - 22 מדינות ערב ו-57 מדינות האיסלאם - מציע שלום מלא וכולל עם ישראל.

ב - במחיר השטחים שישראל תצטרך למסור לפלסטינים ולסורים, בכל הסדר שלום עמם - ישראל מרוויחה שלום מלא עם העולם הערבי והמוסלמי כולו.

ג - העולם הערבי (ובמיוחד המדינות המתונות סעודיה, מצרים, ירדן והנסיכויות) נוטל אחריות על הפלסטינים "הבעייתיים" ויסדיר עמם כיבוד ההסכם עם ישראל (ובכך נעקפת גם ההתנגדות הפלסטינית לחזור למשא-ומתן עם ישראל).

ד - לבעיית הפליטים (המדאיגה, בצדק, אותנו) מציעה היוזמה "פתרון מוסכם" עם ישראל, הנותן לישראל מעין "זכות וטו".

("יוזמת השלום הערבית" מפורטת באתר www.yozmatshalom.com שגיבשה "המועצה ליוזמות שלום - המל"ש". גילוי נאות: אני מכהן כמרכז המל"ש).

דומני שגם אתה תסכים, אדוני ראש הממשלה, שאם בעוד חודשיים יבטלו, אכן, 22 מדינות ערב, את תמיכתן ב"יוזמת השלום הערבית" - ישראל תפסיד מכך, וסיכויי השלום יפסידו (וזאת ללא קשר לעמדה פוליטית). רק פרסום יוזמת שלום ישראלית על ידיך לפני ועידת הליגה הערבית, ובעיקר אם תשלב בה משפט כ"על בסיס חלק מסעיפי 'יוזמת השלום הערבית'" - יוכל לשכנע את מדינות ערב שלא לבטל את "יוזמת השלום הערבית".

2. בסוף מרס יגיע גם, בתזמון מקרי אך בעייתי - מי כמוך יודע - המועד להעברת "דוח גולדסטון" לבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שכן אז יסתיימו ששת החודשים שקצב השופט גולדסטון לישראל ולפלסטינים לערוך את חקירותיהם הם. יוזמת שלום ישראלית תשפר מאד את מעמדה של ישראל - גם מול סכנה מוחשית בהאג.

3. אכזבתו של הנשיא אובמה, שהזכרנו, עלולה להיות מוסבת ל"הערכה מחדש" של תמיכת ארה"ב בישראל - הן במוסדות האו"ם, והן בערבויות הכספיות, כתזכורתו של מיטשל.

4. באמצע חודש פברואר אתה מתכוון לצאת למוסקבה. הזדמנות פז, אדוני ראש הממשלה, לגייס גם את תמיכת רוסיה ליוזמת השלום הישראלית.

5. הדימוי הישראלי בעולם השתפר מאוד לאחרונה, בזכות יוזמתך להוצאת משלחת ההצלה הישראלית להאיטי. זהו תזמון מבורך לפרסום יוזמת שלום ישראלית - שלך.

אדוני ראש הממשלה - בידך הבחירה: להיזכר כראש-ממשלה בהערת-שוליים (כיצחק שמיר), או להיחרט בספרי ההיסטוריה לצד גדולי מנהיגינו - דוד בן-גוריון, מנחם בגין ויצחק רבין.