|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מצביע ומשפיע עליך בשלט-רחק
|
הצבעתו של ישראלי מחו"ל לא תשפיע עליו ישירות, אלא עלי, עליך וגם עלייך ● ההצבעה תשפיע על חיי היומיום שלנו ושל משפחותינו
|
|
בחו"ל יצביעו ובישראל תורגשנה התוצאות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
זה היה מזמן, אבל שוב עולה בעיני תמונה קצת הזויה. מונטריאול, קנדה - ישבנו בסלון ביתו של אריה, ישראלי הגר בקנדה עוד בהיותו ילד, כאשר הוריו הגיעו מישראל. לצידו, רעייתו, גם היא ילידת ישראל שהגיעה לקנדה כבוגרת, פגשה את אריה, התאהבה בו, אני מניח, והם נישאו, הביאו לעולם שני ילדים קנדיים נחמדים, וכולם חיים להם חיים שקטים בארץ שכמעט לא קורה בה מאומה. - הייתי בקנדה מספר שנים בשליחות ובסיומה חזרתי לארץ.
באותו ערב, ישבו בסלון ביתו של אריה מספר זוגות נוספים, כולם ילידי ישראל או בנים של ילידי ישראל וכמעט כמו בכל התכנסות מסוג זה, החל עד מהרה דיון פוליטי. הדיון נסב סביב השאלה האם צריך לסגת מיהודה ושומרון לטובת מדינה פלשתינית או שיש להישאר שם לעד. היו טיעונים לכאן ולכאן, כולם טיעונים מוכרים ואין צורך לחזור עליהם. בשלב מסוים, ביקש אריה את רשות הדיבור והצהיר כי אסור לוותר על יהודה ושומרון, שכן, ואני מצטט: "ביתי יהיה בטווח תותחים של הערבים...". בנקודה זו, ומכיוון שאת שירותי הסדיר סיימתי כקצין תותחנים, שאלתי: "הכיצד - אני אינני מכיר תותח שיכול לירות פגז משטח יהודה ושומרון ועד העיר מונטריאול...". |
|
בימים אלו, מסתמנת אפשרות שישראלים השוהים בחו"ל יוכלו להצביע בבחירות בישראל. מדובר במאות אלפי אנשים ויותר, ואין ספק שלהצבעתם תהיה השפעה על תוצאות בחירות. אלא מה, ההשפעה הזו כמעט לא תשפיע על המצביעים החיים בחו"ל, אלא דווקא על אלו החיים כאן. קל מאוד לקבוע עמדות תיאורטיות על מדיניות דרושה מבלי להיות מושפע מהבחירה.
נניח שישראלי הגר בחו"ל יצביע לטובת מפלגה שעמדתה היא כוחנית ובסבירות גבוהה, עלולה לגרור את ישראל למצבי לחימה. האם בנו של אותו ישראלי צריך לשרת בצה"ל ולהשתתף באותם קרבות? האם משפחתו של אותו ישראלי צריכה לבלות במקלט מחשש לקטיושה שתשוגר לעברו? נניח שישראלי אחר יטען כי יש לוותר על כל שטחי הגדה המערבית לטובת שלום אפשרי ועל עם ישראל לקחת את הסיכון הכרוך בוויתור כזה - האם אותו ישראלי ישלם את המחיר של הטעות, אם תהיה כזו?
ניתן לראות כי לא חשוב האם הצבעת ישראלים בחו"ל תחזק את הימין או את השמאל - בכל מקרה ההצבעה לא תשפיע מהותית על המצביעים, בניגוד גמור להצבעתו של ישראלי החי כאן, ישראלי אשר הצבעתו תשפיע עליו בחיי היומיום שלו ושל משפחתו.
נכון שמדינות מערביות רבות, אליהן אנו רוצים להידמות, כן מאפשרות לאזרחים שלהן להצביע גם אם הם שוהים מחוץ למדינתם, אך נדמה לי שלא אגזים אם אומר כי המצב המורכב אצלנו אינו דומה למצב מדינות אחרות בעולם. כדאי לדחות את מתן אפשרות הצבעה לישראלים השוהים בחו"ל לעתיד בו נחיה כמדינה נורמלית.
|
|
| תאריך:
|
09/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
09/02/2010
|
|
עמוס עמירן
|
|
מצביע ומשפיע עליך בשלט-רחק
|
|
עמוק מתחת לפני השטח הקרב החל. זרמים ליכודיים תת-קרקעיים מונים את הימים לקראת נפילת שלטונו של נתניהו אף שאין לכך סיבה מוגדרת. אולי זו הפוליטיקה הליכודית המיומנת כל-כך באכילת עצמה מבפנים שמניעה את התהליכים בלי מניע רציונלי.
|
|
|
|
|
אבעבועת קור - זו שמה של תופעה עורית המופיעה באזורי כפות הגפיים, אוזניים והאף בעונה הקרה. מאפייניה העיקריים הם: נפיחות, אודם וקילוף בעור, תוך כאבים עזים גם במגע העדין ביותר, גרד ודקירות "שריפה".
|
|
|
|
|
היסטוריונים שחקרו את הארכיונים הסובייטים מתקופת מלחמת העולם השנייה ולפניה, הגיעו למסקנה כי בניגוד למה שניתן היה לחשוב מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב, סטלין דווקא הבין היטב את הסכנה לעולם מהמשטר הנאצי בגרמניה. יתרה מכך, בניגוד למערב, סטלין גם הבין היטב כי לא ניתן להגיע להסדר עם המשטר הנאצי, וכי את היטלר יהיה צורך להביס בשדה הקרב. אך סטלין ידע שבמצבה בשנות השלושים, ברית המועצות אינה מסוגלת להתמודד עם האויב הגרמני. מסיבה זו ומטעמי אנוכיות גרידא, העדיף סטלין להשאיר את המלחמה בנאציזם למדינות המערב.
|
|
|
|
|
במאמרו של גבריאל סיבוני ב-News1, מ-24.1.10, הוא מנסה ללמד אפולוגטיקה על תוצאות מלחמת לבנון השנייה, מתוך עיסוק בשאלה מהו ניצחון. עיסוקו בסוגייה זו מזכיר מאוד את התיזה שרווחה במקומותינו, לפיה אין אפשרות לנצח טרור במלחמה, מבלי שנעשה ניסיון רציני להגדיר ניצחון על טרור מהו. סיבוני מנסה לטשטש את מושג הניצחון במלחמה על-ידי כך שהוא הופך אותו לערטילאי. כך הוא מבקש לקבוע "חוקים חדשים" להגדרת ניצחון והכרעה. הוא מרחיק לכת ואינו מסייג את ספקנותו ללחימה א-סימטרית, אלא מדבר על מלחמה כמושג מוכלל. טשטוש נוצר על-ידי כך שהוא מוסיף ממד לא מוגדר של זמן וטוטאליות להגדרותיו באמצעות מושגים כ-"מהירים" ו"מוחלטים" (כפי שנאמר בסכום המאמר), שאינם משתנים ברי-מדידה. שנית, הוא מבקש "לברוח" מקביעותיה של ועדת וינוגרד לגבי הצורך לשפוט מלחמה ותוצאותיה על-פי מידת השגת יעדים שנקבעו לה מראש. ובהמשך הוא מחפש לעצמו (ואולי גם לאחרים) אמות מידה חדשות לבניית הציפיות לפני מלחמה, בכדי שניתן יהיה "להסתפק" לאחריה בכל תוצאה מקרית שתתקבל. אני חולק מכל וכל על שני הנדבכים של הגישה ה"חדשנית" שהוא מציע. מרכיב טשטוש שלישי מושג אצלו על-ידי אי-הפרדה, שגם אותה עשתה ועדת וינוגרד בבירור רב, בין ההיבט המקצועי הצבאי שעליו אחראי הצבא, לבין ההיבט המדיני שעליו אחראים הממשלה והכנסת המפקחת עליה.
|
|
|
|
|
כשכל מילה של אביגדור ליברמן, שר החוץ שלנו, היא בבחינת גפרור העלול להצית תבערה בגבול הסורי, אל לנו להלין רק עליו. עלינו להלין על תודעה חברתית, שהיכתה שורשים בחברה הישראלית, רבים שותפים לה, וליברמן מייצגה הנאמן.
|
|
|
|
|
