בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עניין של גברים בתיאטרון תמונע
|
הפאנץ' ליין נוסק לקראת סוף המחזה - סיום אכזרי משהו, חושף את האמת במערומיה, על מהות הרגש שמשקיעים גברים לעומת נשים בנושא האהבה ● מין או אהבה - מה ינצח בקרב בין המינים?
|
ביצוע מבריק. פון שוורצה [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
במאבק בין המינים אין מנצח. מרתה הקצבית (שרה פון שוורצה), אישה עצמאית, נדלקת על אוטו (ניסו כאביה), פועל הבניין שעבר ליד חנותה, ומזמינה אותו לערב אינטימי. למראה הגבר הסקסי הכריזמטי שמופיע, מובן מדוע נדלקה. כשהוא למעשה, מגיע רק כדי לזיין. בעוד היא מכינה את הכיבוד, הוא נעזר בחוברת פורנוגרפית כדי להתגרות ולהכין את עצמו לאקט המיני. הסקס ביניהם בכל פעם קצר, קשה ומשפיל. מלווה בעלבונות מצידו, וסלחנות מצידה. ככל שנמשכים המפגשים, הופכים המשגלים המגוונים לקשים ואלימים יותר ויותר, וגורמים להקצנה ביחסיהם - היא מתאהבת בגבר גס הרוח, והוא מעוניין להתנער ממנה. את שרה פון שוורצה, חרף השמלה הלא מצודדת שהיא עוטה על עצמה, קשה לתאר כמכוערת, כפי שהוא מכנה אותה. היא משחקת אותה קשוחה וכאילו נון שלנטית, אך בהמשך, בגבור כאבה על כך שהוא עומד להיפרד ממנה - היא חושפת צדדים רכים ופגיעים באופיה. ניסו כאביה, יותר אקספרסיבי ומאוד עשיר בהבעותיו ועם כל מבט או חיוך שלו החושף את גומות החן, הוא זוכה בסימפטיה, עד שנחשף כליל האופי הגברי האולטימטיבי המחוספס, שקשה גם לקהל לקבלו. ואולי רק לנשים? עד כאן הכל נשמע מוכר ולא חביב, גם אם הסיפור מתאר סצינה בנוף הגרמני, כפי שכתב פרנץ קסוור קרץ, ותרגם שמעון לוי. אך בבימויו של יגיל אלירז המוכשר, הפאנץ' ליין נוסק לקראת הסוף בסצינה המזכירה את סופו של הסרט "דו-קרב לאור השמש", בו ג'ניפר ג'ונס וגרגורי פק מנהלים דו-קרב של דמים על אהבתם. כמו שהסרט לא יישכח בגלל סופו, כך גם כאן, בתיאטרון תמונע, הקהל חווה סיום שונה מהרגיל והממוצע בפרשה זו. סיום למחזה אכזרי משהו, בחשיפת האמת במערומיה, על מהות הרגש שמשקיעים גברים לעומת נשים בנושא האהבה. הרבה חומר למחשבה, בביצוע מבריק של שני השחקנים.
|
תאריך:
|
08/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
08/03/2010
|
|
עליס בליטנטל
|
עניין של גברים בתיאטרון תמונע
|
|
סכנדר קובטי, במאי הסרט "עג'מי", הכריז שהוא וסרטו אינם מייצגים את מדינת-ישראל. בִּכנסת ישראל רעש מהומה, שרת החינוך כועסת, חברי כנסת יהודים נעלבים, חברי כנסת ערבים תומכים, כאילו מדובר במתקפה תרבותית-פוליטית חדשה שיש להיערך אליה ולקדם את הרעה שבכנפיה. ראשית, מה חדש בעובדה שערבי אזרח ישראל אינו רואה עצמו מחויב למדינת-ישראל? מה, הוא היחיד? מה מתנפלים עליו? שנית, צודק הבמאי במאה אחוז! בוודאי שהסרט אינו מייצג את מדינת-ישראל. הייתי נפגע עד עומק נפשי אם הדבר הזה היה אמור לייצג אותי.
|
|
|
רוח התנגדות השמאל בשייח' ג'ראח ביום ו' האחרון 5.3, מראה שעוד נשארו כוחות חיים והתנגדות באומה הזאת לכל מה ששקרי, צבוע, מנשל ומסואב.
|
|
|
צריך כנראה קורטוב של דמיון מודרך כדי להשוות את מסעדת "ברוהאוס" התל אביבית (רחוב רוטשילד 11) ל"ברויהאוס" של מינכן - אם כל מבשלות הבירה. בעוד שזו האחרונה מאוכלסת, על שלוש קומותיה, בחביות של המשקה המשכר, יש בזו הראשונה רק חבית אחת לרפואה בקומת הכניסה שלה. וחוץ מזה, מרקיז, אין בה, השבח לאל, זכר לאסופת-שיכורים תמידית, נוסח מינכן; אף לא מוסיקת "יודל" של תזמורת-נגנים מקצועית, וגם לא שירת כתף-אל-כתף בצוותא.
|
|
|
ההיסטוריה מספקת לנו מגוון של מקרים שניתן לומר עליהם, בדיעבד - צירוף מקרים מדהים, גם כשנראה שהם אינם קשורים אחד לשני. לעיתים, אירועים כאלו מתרחשים לנגד עינינו.
|
|
|
הצגת "אחד משלנו" בסטודיו יורם לוינשטיין, אינה דרמה ששייכת למקום או לזמן מסוים. היא יכולה להתרחש בכל עת ובכל מקום בחלד. מכאן, הצלחתו של הסרט שכתב בני ברבש וביים אחיו, אורי, ונבחר לייצג את ישראל ב-1989 כמועמד לאוסקר הסרט הזר.
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
ההחלטה לתקוף את צרפת; קרב קאנאי של חניבעל כמודל; הגנרל הנאצי-יהודי פון מנשטיין-לוינסקי; היטלר כאסטרטג מעולה; מקריות ומזל שהולידו את אחד המבצעים הצבאיים המוצלחים ביותר בהיסטוריה; הס...
|
|
|
דן מרגלית
אני מציע כי תשעה רופאות ורופאים, בהם גם פסיכולוגים, יתכנסו כצוות אנונימי לבדוק אם בכוחו של נתניהו לשאת בעול הכבד של ראשות הממשלה
|
|
|
איתמר לוין
בקיאות מרשימה, תשומת לב לכל פרט, אנושיות שופעת ומחשבה רחבה - כל אלו מאפיינים את טיפולה של אורלי מור-אל בתיקי חדלות פרעון. לצד זאת, שוב ניכרת הבעיה של ניהול מו"מ כאן ועכשיו
|
|
|
לאוניד (ליאון) גרשוביץ
חשוב להבין ולהפנים - כי מדובר לא רק בדמיון (עד כדי זיהוי) אלא בהשפעה ממשית של האידיאולוגיה הנאצית על העולם הרעיוני של המזרח התיכון בכלל, ועל האידאולוגיה הפלשתינית מיסודה בפרט
|
|
|
יוסי באום
משימת העל של נתניהו כעת היא למשוך זמן, זה הכל אם הממשלה מצליחה לשרוד את מושב הקיץ של הכנסת ואותו בלבד, כנראה הוא מוכתר כמנצח הגדול, בלי לירות כדור אחד
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|