רוחה של אתי הילסום

במרכז לחקר הדתות טנטור בירושלים, מתארגנת יוזמה ייחודית לקראת יום השואה שיחול ב-כ"ח בניסן תש"ע (12.4.2010). המוטו של הכינוס המתוכנן הוא - "על-ידי פתיחת לבי לסבל אני לומדת לחלוק את אהבתי עם כל הבריאה".

המוטו הוא חלק ממשנתה של יהודייה הולנדית, אתי הילסום, אשר נולדה באמסטרדם. היא הייתה תלמידה של הפסיכולוג קארל גוסטאב יונג. היא נרצחה במחנה הריכוז אושוויץ בשנת 1943, בהיותה בת 29. יומניה, אשר נכתבו בשנתיים האחרונות לחייה, הם מסמך מלא חמלה, אהבה ואמון בחיים. היומנים תורגמו לעברית וקובצו בספר "השמים בתוכי" בהוצאת הספרים "כתר".

במקור ההולנדי, השם הוא "שמים כרותים". בתרגום לעברית, השם הוא "השמים בתוכי". אומנם השם בעברית הולם יותר את משנתה של הכותבת, רוויית החמלה והחיפוש אחרי הניצוץ האלוהי, אך לדעתי שגתה ההוצאה בכך שהיא ששינתה את השם שהעניקה הסופרת.

היומנים מתארים אהבות ראשונות של נערה דרך אהבה לאדם בעל שאר-רוח, מבוגר ממנה בעשרים שנה. אט-אט, עם כיבוש הולנד בידי הנאצים, הופכים יומניה למסע רוחני מרגש ומעורר עניין.

צמרמורת ורעד עוברים בקורא החש שהשמים והחמלה בתוכה של האישה, היודעת ומבינה שכל ההתרחשות מובילה להליכה לקראת הקץ במלוא אכזריותו החייתית.

אני מבקש לשתף את הקוראים בעולמה הפנימי ובחזונה של האישה, שהייתה גדולה מהחיים. אישה שמודעת כי גיא הריגה ממתין ליהדות הולנד, והיא בתוכה, מצליחה להוציא מתחת ידיה רגע לפני הפיכתה לאוד של אש במשרפות אושוויץ שורות חצובות במילים, שרוח שמיימית נושבת בתוכן ומטלטלת את הקורא טלטלה קשה.

היומן נכתב בין השנים 1942-1941. כשהתחילה בכתיבת היומן לא ידעה שהוא יסתיים באושוויץ.

ביולי 1942 היא מחליטה ללכת מרצונה למחנה המעבר וסטרבורק, התחנה האחרונה לפני אושוויץ. ההחלטה נבעה מתוך הכרה, שאם יש מקום שהיא צריכה להיות ושם צריכים אותה - זה המקום בו נמצאים אנשים שמכונת ההשמדה עומדת לאסוף אותם לחיקה.

היא אורזת תיק קטן ובתוכו היומנים וכמה ספרים. היא מגיעה לווסטרבורק חולה ומאוד חלשה. היא מצליחה לגייס מתוכה נחישות ובמשך שנה היא נמצאת בוטרבורק כשקדחת הכתיבה משתלטת עליה. ביומניה היא עומלת על העלאת מצב הרוח של הרעבים והמעונים.

היא מצליחה לקבל אישור מיוחד ממועצת היהודים ששיתפה פעולה עם הנאצים לצאת מהמחנה מספר פעמים ולהגיע לאמסטרדם, להביא תרופות, למסור מכתבים ולהיות אשת קשר עם המחתרת ההולנדית. למרות שהיו לה מספר הזדמנויות להציל את עצמה, היא תמיד חזרה לווסטרבורק.

ב-7.9.1943 היא מעבירה את היומנים באמצעות ידידה לסופר ההולנדי קלאס סמליק.

למרבה הצער, היומנים היו יותר מדי שנים אצל קלאס סמליק ואף הוצאת ספרים לא מצאה בהם עניין. עד שהורמה הכפפה על-ידי המו"ל והעורך י.ח. חארלנדאט. ב-1.10.1981 יצא לאור היומן בהולנד בערב השקה מאוד מרשים באמסטרדם, באולם הקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית ההולנדית. בעברית יצא הספר בהוצאת כתר בשנת 2002.

על משנתה הרוחנית של אתי הילסום ברשימה הבאה.