היעדר חבות במע"מ על פיצויים

ביום 6.4.10 ניתן על-ידי בית המשפט העליון מפי כב' השופט פוגלמן, פסק הדין בע"א 8863/07 ב.מ. כפריס דדו בע"מ. באותו מקרה נרכשה זכות חכירה לדורות בידי המערערת בשנת 1998 בשטח של כ-16 דונם עליהם מוקם בית המטבחיים שלה. חודשיים לאחר הרכישה פורסמה תוכנית המפקיעה 4 דונם.

המערערת, שסירבה לפנות את המתחם, נתבעה על-ידי הוועדה לתכנון ובנייה. לאחר התדיינות הושגה פשרה בבית המשפט, לפיה יינתן למערערת פיצוי מינימלי של 450,000 דולר אך הקביעה הסופית תהיה בידי בורר. הבורר קבע בפסק דינו הסופי סכומים שונים בגין ירידת ערך אך לא הוסיף להם מע"מ כיוון שראה את רכיב הפיצוי הנ"ל כרכיב שאיננו חייב במע"מ. מנהל מע"מ קבע כי המדובר בפיצוי חייב בשל הפקעה ולאחר דיון בבית המשפט המחוזי בו נדחתה עמדת המערערת הגיע הדיון לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון התווה את מסגרת הדיון: תחילה יש לבחון האם הפיצוי הינו פיצוי הפקעה שאין ספק כי חייב מע"מ. אם וככל שהתשובה היא שלילית, יהא מקום לבחון האם הפיצוי חייב במע"מ מעילה אחרת.

בית המשפט קבע כי חוק התכנון והבנייה איננו יוצר הבחנה בגין פיצוי 197 בשל פגיעה במקרקעין, הצופה פני הפקעה או שאיננה צופה הפקעה. ואכן, על-פי הפסיקה המושרשת ההפקעה לחוד והפגיעה במקרקעין לחוד. בית המשפט קבע, כי הבחנה זו נשמרת גם אם הזמן שבין הפגיעה להפקעה הינו קצר כדי חודשים. ולכן סיכם בית המשפט וקובע כי המדובר בפיצוי עצמאי שאינו פיצוי הפקעה.

מכאן בחן בית המשפט את שאלת חיוב פיצויי הפגיעה במע"מ מעילה אחרת, והגיע למסקנה כי לשון החוק אינה מתייחסת לכך (להבדיל מהקביעה הפוזיטיבית שבחוק לעניין הפקעה). לפיכך, פנה בית המשפט לפרשנות תכליתית, ובדק את התכלית של הטלת המס על הערך המוסף שהינו ההפרש בין מכירותיו של הנישום לבין רכישותיו במסגרת פעילותו, ואומר כי ראיית פגיעה כמכר לציבור חורגת מדי מהגישה על-פי חוק התכנון והבנייה. לכך מוסיף בית המשפט את אי-הנוחות מהטלת מס ממילא על מימוש הנעשה בכפייה ואף מוסיף כי גם מבחינת עקרונות גלגול הערך המוסף אין לראות בכך עסקה - בהיעדר קונה.

בית המשפט מסתפק בהנמקות אלה ואיננו מוכן להרחבה כוללת לעת הזו של כל פיצויי הנזיקין כנעדרי חבות במע"מ, ומותיר את הקרקע פתוחה להלכות עתידיות בעניין זה.

לטעמנו, אמירה זו של בית המשפט העליון מקרינה אף היא על שאלות בתחום מיסוי המקרקעין ומחזקת את העובדה שאין המדובר במכירת זכות במקרקעין, ולדעתנו אף את הטענה כי בנסיבות המתאימות אין למסות כלל פיצוי בגין פגיעה במקרקעין שעילתו נזיקית (ע"פ 365/98 בעניין אהרון חוטר ישי).