האקדמיה שמצביעה על סכנת החשיבה האינטלקטואלית

בתחילת חודש מאי אמור להיערך במשך שלושה ימים כינוס בינלאומי בינתחומי במרכז האקדמי באריאל. המארגנים מציגים שחור על גבי לבן את ייעודו של הכינוס האקדמי, שנועד לדבריהם להתריע בפני סכנה לקיומה של החברה, וכלשונם – "להציג את הצד השלישי של הטרור. לא את המחבלים וקורבנותיהם, אלא את נציגי האינטלקטואלים התורמים להתפתחות סביבה תרבותית נוחה לטרור".

כל מחשבה ביקורתית של אנשי אקדמיה תחומה על-ידי המארגנים ב-ד' אמות של קביעה קטיגורית נחרצת המצביעה על "משיכה של אינטלקטואלים לטרור במגוון של חברות, תרבויות ותקופות היסטוריות".

ביקורת המנומקת בנימוקים מדעיים מצביעה לדבריהם על משיכה לטרור אותו יש לבלום. מארגני הכינוס באריאל מבטיחים שישתתפו "חוקרים דומיננטיים בתחומיהם מהארץ ומהעולם, השייכים לקשת פוליטית ואידיאולוגית רחבה".

מה שמדאיג את מארגני הכינוס המחייב דיון אקדמי, הוא "מה קורה כאשר זרמים אינטלקטואלים מהשוליים יהפכו למרכז". ואף ינווטו מהלכים מעשיים.

כלומר, אם לפני לא הרבה שנים אפשר היה להכניס לתא טלפון אחד את כל אנשי ההגות, שתמכו ברעיון של "שתי מדינות לשני העמים – ישראל ופלשתין", הרי אני מבין שזו סכנה לקיומנו, שאנשי הגות מהשוליים הצליחו לסחוף את החברה הישראלית. אפילו אבי החטא של ההתנחלות בשטחים, מר אריאל שרון, נגרר למרכז ודיבר על שתי מדינות לשני עמים.

מי שתקף את אריאל שרון מאגף ימין, מר בנימין נתניהו, נע לכיוון שניווטו אנשי הגות מהשוליים, קומץ קומוניסטים יהודים וערבים, והכריז כמי שכפאו השד – "שתי מדינות לשני עמים". אומנם הכרזה מגומגמת שהוא אינו עומד מאחוריה, אבל עצם האמירה שלו מצביעה על הסכנה של "הטמנת זרעי פורענות" של אינטלקטואלים מהשוליים "המשרתים את הטרור". אם כן, קיימת סכנה, לדברי המארגנים, המחייבת דיון אקדמי בינלאומי בינתחומי איך לבלום את הסכנה העלולה להמיט אסון על קיומנו, ו"מה עלול לקרות כאשר זרמים אינטלקטואלים מהשוליים יהפכו למרכז".

אני בצניעות רבה מציע בכינוס בינתחומי להעלות לדיון אקדמי מעמיק את הסכנה הקיומית בעצם ההופעות של הנביא ירמיהו בלבה של העיר ירושלים, כאשר דיבר נגד המלחמה. יצא חוצץ נגד אווירת השכרות הצבאית. ירמיהו, מבחינת השלטון ו"האקדמיה של אותם ימים", היה משתף פעולה עם נבוכדנאצר ושר הצבא, נבוזראדן, או ליתר דיוק משתף פעולה עם שר הטבחים של האימה על עצם הקיום שלנו, ואפשר להאשימו כבעל ברית של האחראים לחורבן הבית הלאומי הראשון בשנת 586 לפנ"ס.

אני מציע למארגני הכינוס לאמץ את פסק הדין של דעת קהל לאומנית מגובה באנשי האקדמיה והשלטון כפי שבאה לידי ביטוי בספר ירמיהו פרק כ"ו פסוקים 7-11: "וישמעו הכוהנים והנביאים וכל העם את ירמיהו מדבר... ויתפשו אותו הכוהנים והנביאים וכל העם לאמור: מות תמות... מדוע נבאת... ויאמרו הכוהנים והנביאים אל השרים ואל כל העם לאמור: משפט מוות לאיש הזה, כי ניבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באוזניכם".

אין צורך בדיון אקדמי, אפשר לקצר את הדרך, ולקבל את המופת האקדמי של אותם כוהנים ונביאי שקר, שהלהיטו את הרוחות והוציאו את העם למלחמת חורבן מול הקול האקדמי, הנבואי, המוסרי והערכי של הנביא ירמיהו, אותו הם ביקשו להמית. או כלשון מארגני הכינוס באריאל - הוא דוגמה איך נציג של אינטלקטואלים משרת את הטרור ו"יוצר סביבה נוחה לטרור".