תעלומה: מדוע שולה זקן לא מערערת?

מעצר הוא פגיעה אלימה של המדינה באדם בטרם משפט. אני מתאר לעצמי שהסעיף הרלוונטי למעצרה של שולה זקן הוא סעיף 13/א'/1 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996: "קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת".

גם הסעיף הזה מוגבל מכוח סעיף 13/ב': "שופט לא יצווה על מעצר לפי סעיף קטן (א), אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה". יתר על כן, קיימת כיום החלופה של מעצר-בית, שאף הוא פגיעה במהלך החיים התקין של החשודה שולה זקן, אבל כבוד השופט החליט על מעצר מלא בבית סוהר. מדוע? בכל זאת מדובר באדם שעומדת לו חזקת החפות, היא חזרה מרצונה לישראל כשהיא מודעת לכוונת המשטרה לחקור אותה, היא הודיעה שהיא תשתף פעולה עם החוקרים ותענה לכל שאלותיהם, מדוע מנעו משולה זקן להגיע הביתה אחרי 16 שעות טיסה, להיכנס לאמבטיית קצף חמה, לישון 8 שעות ולהתייצב רעננה לחקירה למחרת בבוקר?

אינני מעלה על דעתי שהמשטרה שלנו מעדיפה נחקר מותש, שגם אם ירצה, לא יוכל לענות לשאלות החוקרים תשובות ערניות שיקדמו את החקירה. אני גם מאמין בלב שלם שאין למשטרה עניין להעניש סתם כך אדם הגון שלא חטא, ועדיין אינני מבין את הכרח המעצר עצמו. העיתונאית ענת קם, החשודה בפשע חמור יותר, נתונה במעצר-בית. הרי אין חשש שהגברת שולה זקן תברח! אפשר לדאוג בקלות יחסית שהיא לא תשבש שום הליך חקירה, לא תשפיע על עדים ולא תפגע בראיות. אולם ככל הנראה יש דברים נסתרים שאינם נראים לנו ואם בית המשפט קבע שאין מנוס ממעצר מלא בבית-סוהר שבעה ימים ולילות, יש דברים בגו.