תיקון שומה במס שבח

לאחרונה התעורר הנושא של תיקון שומה, נושא שהוביל לא אחת לפסיקות סותרות, בפסק דין של ביה"מ העליון בעניין רות כספי (ע"א 7759/07). המערערים היו בעלים של מקרקעין, שהתקשרו בשנת 1999 בעסקת קומבינציה ודיווחו על ההסכם למנהל מס שבח נתניה כנדרש.

בפברואר 2000 יצאה שומה זמנית על-ידי המנהל, ועליה הוגשו הליכי השגה, שהסתיימו בהוצאת שומה מתוקנת בפברואר 2001. לרוע המזל, קרס הקבלן, מונה כונס נכסים ולצורך השלמת הבנייה נדרשו המערערים להוסיף תשלומים נוספים. בשנת 2004 פנו המערערים לרשויות מיסוי מקרקעין בבקשה לעידכון השומה, לאור העלויות הנוספות בהן נשאו, אך בקשותיהם נדחו בטענה שחלפו ארבע שנים ממועד השומה (הזמנית) ואין סמכות להאריך את המועד. עם זאת, הסכים המנהל להכיר בעלויות הנוספות בעת מכירה עתידית של הדירות שיתקבלו על-ידי המערערים (ככל שלא יחול פטור ממס במכירה).

ביה"מ העליון דן במספר סוגיות. הראשונה - מהו המועד הקובע לצורך מניין ארבע השנים. בנקודה זו הכריע השופט רובינשטיין כי המועד הקובע הינו השומה שבעקבות ההשגה ולא השומה הזמנית. לכן, במועד הבקשה לתיקון שומה טרם חלפו ארבע שנים וממילא לא נדרשת הארכת מועד. למרות קביעה זו בחר השופט רובינשטיין לדון גם בשאלת הסמכות להארכת מועד לפי סעיף 85. אף בסוגיה זו, בה ניתנו בעבר החלטות סותרות, הכריע השופט רובינשטיין כעמדת המערערים, וקבע כי ניתן להאריך גם את מניין ארבע השנים לפתיחת השומה.

עם זאת, בסוגיה השלישית, האם היה מקום לתיקון השומה לגופה, קיבל ביה"מ את עמדת המנהל דווקא. ביה"מ קבע כי לא כל עובדה חדשה מצדיקה פתיחת שומה, אלא רק "עובדות חדשות הנוגעות לאירועים שאירעו טרם חתימת השומה, או הנוגעות להתפתחויות מאוחרות שנחזו בעת חתימת ההסכם אך פרטיהן לא היו ידועים עדיין, או כאלה הזורות אור על האירועים הקודמים לעריכת השומה והמאפשרות להבינן באורח מדויק יותר". הסכם קומבינציה ממוסה בהתאם למועד חתימת ההסכם, ועל כן עובדות מאוחרות יותר אינן מצדיקות תיקון שומה.

אנו סבורים שבנסיבות העניין, ולאור חשיבותו של עיקרון מס אמת, ניתן היה להגיע גם לתוצאה שונה. עם זאת חשוב להדגיש שתי נקודות: האחת, כפי שצויין, המיסוי על-פי הנסיבות במועד ההסכם עשוי גם להוביל ליתרונות מס למוכרים בנסיבות של עליית ערך. השנייה, קיימת חשיבות רבה לקביעתו של השופט רובינשטיין לפיה אין להתעלם מן העלויות הנוספות לצרכי מס ובכל מקרה יש להכיר בהן בין במסגרת הליך שומה נפרד או בעת מכירת יתרת הזכויות במקרקעין. קביעה זו עשויה למנוע תוצאות קשות של אבדן עלויות לצרכי מס, ומכאן חשיבותה.

יש לציין כי יתר שופטי ההרכב, השופטים פוגלמן ועמית, הצטרפו אל רובינשטיין רק בכל הנוגע להנמקתו ביחס להיעדר הצדקה לפתיחת שומה, והעדיפו שלא להביע עמדה ביחס לסוגיית מניין התקופות לפתיחת שומה לפי סעיף 85.