|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כך חולפת תהילתה של "טאבולה", שבימים עברו הייתה מסעדה לתפארת
|
מאז שפקדנו לאחרונה את מסעדת "טאבולה" ההרצליינית (רחוב הנשיא 75) חלפה כבר כמעט שנה תמימה. חשפנו אותה אז בקלקלתה, לאחר שנים שבהן הוכיחה עצמה כמסעדה לתפארת. מי שנשאה בימיה הטובים חותם של טריטוריה איטלקית לשמה, הפכה יום בהיר אחד את יוצרותיה, וזולת הדגל האדום-ירוק-לבן שהתנוסס בחזיתה - רק האספרסו והסודה של סן פלגרינו היו אלה שהזכירו לנו את עברה המפואר.
בימיה הטובים, כשהייתה עדיין בבעלותו של המסעדן אלכס גורדון, מאורוגוואי, יצא לפניה שמה כמסעדה משגשגת. היא הקפידה אז לשמור על רמה גבוהה של גורמה - סינתזה מוצלחת של מעדנים איטלקיים וארגטינאיים - עד שהתחלפו בעליה, וההידרדרות בה החלה נותנת את אותותיה. התפריט החדש שהוצע לסועדים לא הזכיר כמעט במאומה את הפסטות הטובות, הבשרים המשובחים והקינוחים הפיקנטיים של פעם.
פתי מאמין
בעקבות פרסומיה האחרונים של "טאבולה" בדבר "תפריט חדש" של "חוויה קולינארית", עם "המיטב של המטבח האיטלקי", התפתינו להאמין כי אומנם חל, סוף-סוף, השינוי המיוחל. החלטנו, אפוא, להעניק לה צ'אנס נוסף, אלא שאז הוחוור לנו, להוותנו, כי לא דובים ולא יער. יתר על כן: לא זו בלבד שהתפריט בכלל לא שודרג - הוא אפילו הידרדר מן הפח אל הפחת.
היינו בשניים והזמנו מנת רביולי במילוי בטטה, עם רוטב-עגבניות. אל השולחן הגיעה צלחת גדושה ברוטב ורדרד, מימי לחלוטין, כשמתחתיו מסתתרות להן מספר בצקיות-רביולי דקיקות. מיהרנו להחזיר את הפאשלה למטבח ובתמורה קיבלנו מנה של פסטה שנראתה סבירה יותר, רק שטעמה היה מחליא: בצקיות הרביולי, ככל הנראה לא מתוצרת-בית, היו תפלות לחלוטין. נעדר מהן כל שמץ-טעם של בטטה לרפואה, אולי בשל רוטב העגבניות שהופק מקופסת-שימורים. גם המנה שהזמינה בת-לוויתי לא התעלתה עליה: לזניה במילוי תרד חיוור, שהייתה יבשה מדי ונותרה בשל כך ברובה על הצלחת.
בלי טעם
למרות מפח הנפש, החלטנו לשים את נפשנו בכפינו ומתפריט הקינוחים שלפנו את הסמיפרדו-שקדים - מקפא מתקתק ששחה בפאדג', שאיכזב מאוד, ושהיה אמור להיות בן-טיפוחיו של קודמו - קינוח האלמנדרטו עתיר התהילה מימיה הטובים של "טאבולה".
אם לא די במפח הנפש שלנו - גם הגשת הארוחה בצלחת נעדרה כל אסתטיקה לשמה ונראתה כאילו נועדה רק כדי לצאת ידי חובה. לרוע המזל נפלנו בידיה של מלצרית עייפה והמנות התמהמהו זמן רב מדי. בכל זאת, ומכוח האינרציה בלבד, הפקדנו בידיה את התשר, כשעל הארוחה עצמה שילמנו 195 שקל.
|
| תאריך:
|
04/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
04/05/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
המצאה!
|
14/06/10 21:23
|
|
התנגדות החרדים הקיצוניים למדינת ישראל כמדינת העם היהודי, כמו גם לציונות - ידועה. סממניה בוטים ביותר (שריפת דגל המדינה בראש חוצות, אי-כיבוד זכר הנופלים ביום הזיכרון, ולאחרונה - על-פי סרטון המתגלגל באינטרנט - ביקור ידידותי של חרדים אמריקנים אצל הצורר אחמדינג'אד, והתרפסות מחליאה בפניו), והדברים ידועים. מאחר שעם עמדה המבוססת על אמונה, אין טעם להתווכח באופן רציונאלי, לא נותר אלא רק להתפלץ אל מול מראות המעלות קבס בהתנהגותם.
|
|
|
|
|
צוות העובדים של ארגון בצלם נמנה אידיאולוגית על השמאל הקיצוני ("far left"), כך על-פי עדותה של ענת בילצקי בעת בה כיהנה כיו"ר הנהלת בצלם. בראיון ל-thebrooklynrail.org ביוני 2004 אמרה בילצקי לכתב, כי "אם תשאל מישהו מהם כיצד הם הצביעו בבחירות, הם כולם הצביעו לשמאל, לשמאל הקיצוני".
|
|
|
|
|
בהפרש של פחות משבוע הוגשו שני דוחות נציבים בישראל - הראשון של נציב תלונות הציבור הלא הוא מבקר המדינה, והשני הדוח של נציב קבילות החיילים (נקל"ח).
|
|
|
|
|
1. 100 שנה לתנועה הקיבוצית - טוב שאזרחי המדינה ידעו על מועד יום ההולדת. כל היתר חייב בצניעות, כיאות לתנועה שהישגיה הם בעבר ומצבה היום דרוש שינוי. עלינו לאגור כוחות ואתגרים למאה השנים הבאות, כמו אותו סתת שבמעשיו מעצב אבנים, ובחזונו - בונה את המקדש. דן מרגלית, בעיתון "ישראל היום", הוסיף: "אין לתנועה הקיבוצית קיום בלי יעדים. היא מתחבטת בניסוחם, בעיקר בגלל ההפרטה הבלתי-נמנעת העוברת עליה. אך אם אינה רוצה לפגר אחרי 'האחים הכתומים' ונוער עיירות הפיתוח, אין לה ברירה. אחרת תימחק חלילה. זו תוצאה רעה לה. גם למי שמתגורר מחוץ לה". ומוקי צור, באותו עיתון: "אם החגיגות בתנועה שלנו תעודדנה אנשים לקבל שזה נורמלי לחשוב על שוויון, זה בסדר. אם זה ייתן כוח, זה טוב. אבל אם מדובר בסתם חגיגות כדי לנקות את המצפון, או בשביל לרכוש כוח פוליטי, זה לא מעניין אותי".
|
|
|
|
|
אתמול נפטר משה הירש, מאנשי נטורי קרתא ויועצו המיוחד לשעבר של הטרוריסט יאסר ערפאת. אכן נאמר "בנפול אויביך אל תשמח" [משלי כ"ד, י"ז], אך למרות זאת זהו רגע בו חשוב לבדוק את תופעת הכת האנטי-ציונית הזו.
|
|
|
|
|
