במהלך השנים האחרונות מצויה אירן במסע ארוך, אינטנסיבי ומתוקשר היטב להשגת נשק גרעיני, אשר יהפוך אותה ממעצמה אזורית למעצמה עולמית. באופן כללי, איכותו ועוצמתו של צבא אירן עולות באלפי מונים ובמדדים רבים (סד"כ, אמל"ח ועוד) על צבאות אחרים במזרח התיכון.
תרומה חשובה לכוחה הצבאי ולעוצמתה של אירן יש לזקוף לזכותן של רוסיה, קוריאה הצפונית, סין ושאר ידידות אמת אשר מסייעות לה בידע ובפיתוח מעשי של אמצעי לחימה ונשק. על-פי פרסומי התקשורת האירנית הרשמית, גם בימים אלה שוקדת אירן על פיתוח טילים בין-יבשתיים היכולים לשאת ראשי קרב שונים ולהוות איום מוחשי גם על ארה"ב.
ארה"ב תחת שלטונו של
ברק אובמה השלימה כפי הנראה עם הימצאותו של נשק גרעיני ויכולת בליסטית משופרת בידיה של אירן, ולכן לא נקטה עד כה במהלכים דרסטיים לסילוק איום זה, ופעלה במישור הדיפלומטי בלבד. התנהלותה האנמית וחסרת המעוף של ארה"ב בכל הקשור לבעיה האירנית הביאה לידי כך שאירן הרוויחה זמן רב והמשיכה לצעוד בנחישות, ויש לומר גם באומץ רב, לעבר פצצת גרעין ראשונה ללא כל קושי מיוחד. אולי החשש בארה"ב מהשלכות הרות-אסון, כגון מתקפות טרור גדולות מצידם של ארגונים שונים הפועלים בחסות אירנית מנעו ממנה בעבר הלא-רחוק לפעול בדרך התקפית כנגד אירן.
יחד עם זאת, על-מנת להאט, ולו במעט, את פיתוח הגרעין האירני, על ארה"ב בשילוב מדינות אירופה השונות להטיל סנקציות כלכליות מהותיות על אירן (כגון הקפאת נכסים וכספים אירנים ברחבי העולם), ובכך להביא באופן הדרגתי לחנק כלכלתה של אירן.
התוצאה המיוחלת ממהלך שכזה תהיה פגיעה מהותית בכלכלתה של אירן ובעיקר במעמד הביניים והסוחרים (בזאר), אשר יכולים במידת הצורך להנהיג הפיכה נגד שלטון האייתולות, כפי שעשו לפני 31 שנה כאשר נטלו חלק נכבד בהפלת משטרו של השאה.
התעצמותה הגרעינית של אירן והפיכתה לאיום קיומי של ממש על העולם בכלל, ועל מדינות המזרח התיכון בפרט, היא בלתי נמנעת, ועל ישראל להיערך באופן מיידי ובהתאם. מקבלי ההחלטות בישראל חייבים ליזום מהלכים שיבטיחו את ביטחונם האישי של אזרחי המדינה טרם יהיה מאוחר מדי. יחד עם זאת, נכון לעכשיו לא נראה כי אירן תעשה שימוש באופן ישיר בנשק שכזה נגד מדינות שונות, אלא תשתמש בו כמאיץ להפיכתה למעצמה עולמית.
