נתניהו, במגננה בפני מתקפת משפחת שליט והתקשורת, מכריז מכל במה על נכונות לשחרר אלף מחבלים תמורת גלעד. באותה נשימה הוא מספר על 27 נרצחים, קורבנות עסקת טננבאום עד כה. (מספר קורבנות העסקה יגדל, קרוב לוודאי, כאשר הנייה או אבו-מאזן יחשבו שהעיתוי מתאים לחידוש מסע הטרור.)
27 הקורבנות (לדברי
סילבן שלום עוד בתקופת ממשלת אולמרט, מספר נרצחי העסקה עמד כבר אז על 34) מהווים רק חלק מנזקי אותה עסקה אומללה. ניתן לכלול בהם גם את חטיפת גלעד שליט בדרום ב-25 ביוני 2006, חטיפת גופות גולדווסר ורגב כעבור שבועיים בצפון, נזקי מלחמת לבנון שפרצה כתוצאה מחטיפתם - וכן חללי כל האירועים האלה, נזקים כלכליים אדירים, שחיקת מעמדה וכושר ההרתעה של ישראל, החטיפות הצפויות לבוא, ועוד ועוד.
בעסקת טננבאום שוחררו, תמורת שלוש גופות חיילים וסוחר סמים אחד, 400 אסירים ביטחוניים. משוחררי העסקה עמדו במבחן ה"דם על הידיים" (המוזר בפני עצמו), שמאז, כדי לרצות את החמאס, התמסמס לחלוטין - לכן ברור, שבמסגרת עסקת שליט ישוחררו לא רק הרבה יותר מחבלים, אלא גם הרבה רוצחים קשים לאין-ערוך מאלה ששוחררו בעסקת טננבאום.
מדברי נתניהו ברור, שלדעתו עסקת טננבאום הייתה עסקה גרועה. נתניהו נמנע מלציין, שהוא היה בין תומכי העסקה והצביע בעדה, ב-11 בספטמבר 2003, בממשלה - יחד עם
אריאל שרון, אהוד אולמרט, סילבן שלום, שאול מופז, מאיר שטרית, גדעון עזרא, צחי הנגבי, דני נווה, אברהם פורז, יוסף פריצקי ויהודית נאות ז"ל.
ההחלטה עברה בממשלה ברוב של 12 תומכים מול 11 שהתנגדו; אילו נתניהו היה מצביע נגד במקום לתמוך, העסקה המבישה לא הייתה עוברת, והאסונות שהיא גרמה - וביניהם, קרוב לוודאי, גם חטיפת שליט - היו נמנעים.
מלוא האחריות לנזקי אותה עסקה רובץ על ראשו, כמו גם על ראש כל אחד משאר תומכיה.
האם רפיסות-הרוח וחולשת-הדעת שגרמו לו להצביע בעד עסקת טננבאום, למרות ש"הכתובת הייתה על הקיר" ושהתוצאות המחרידות היו ברורות וידועות מראש, אינן מביאות אותו גם הפעם להיכנע ללחצים ולתמוך בעסקה הרת-אסון נוספת, בה ישוחררו הרבה יותר מחבלים, וביניהם מרצחים קשים הרבה יותר?
נתניהו תולה יהבו בהתניית העסקה באי-הגעת הגרועים מבין המרצחים שישוחררו לשטחי יו"ש. טענה זאת מעוררת תהיות מסוימות:
- האם המחבלים שיגיעו לעזה לא יעסקו שם בטרור?
- איך יובטח שהמגורשים לא יגיעו ליו"ש - דרך ירדן, לדוגמה?
- מה ימנע מהמחבלים שיגיעו ליו"ש במסגרת העסקה (הם הרוב המוחלט מתוך האלף) לחזור ולעסוק בטרור, אף קשה הרבה יותר מזה בו עסקו בעבר - אחרי "לימודי האוניברסיטה" שהם עוברים בנושא בכלא הישראלי?
- האם העסקה לא תהווה ניצחון מוחץ לחמאס, תפיח "רוח גבית" בטרור, ותעודד חטיפות נוספות, בהן ייהרגו חיילים ו/או אזרחים, והשרשרת האסונית תימשך ואף תגבר?
- ולסיכום - האם העסקה כפי שראש-ממשלתנו מוכן לבצע, לא תגבה מחיר יקר מנשוא, גם בחיי אדם, שאינו עומד בשום יחס לשחרור החייל גלעד שליט משביו - למרות חשיבותו הרבה לא רק למשפחתו, אלא לכל עם ישראל?
אולי הגיע הזמן להודיע בקול צלול שאיננו מוכנים לעסקה כזאת, ולהתחיל לפעול לשחרור גלעד שליט באמצעים אחרים? הערה: התייחסתי לנושא במספר מאמרים קודמים - האחרון שבהם:
"ידיכם שפכו את הדם הזה!" (15.3.09).
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
