|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חיילים ושוטרים מתמודדים עם סיטואציות כמו זו שאליה נקלע השוטר שחר מזרחי, אין ספור פעמים ● ספק רב אם מאזני-המשפט הם הכלי הראוי לדון ולבחון את החלטות המעורבים בהן
|
|
מזרחי. סיטואציה מוכרת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אינני מכיר את שחר מזרחי, ואף לא קראתי את פסקי הדין בעניינו - לא של בית המשפט המחוזי ולא של בית המשפט העליון. אולם פרשה זו, המסעירה בימים אלה את התקשורת, את המשטרה, את המשרד לביטחון פנים, וכמובן, את המערכת המשפטית - מזכירה לי ימים רחוקים.
ב-29 באוקטובר 1956, במקביל לפתיחת מבצע "קדש", הוטל עוצר על היישובים הערביים שלאורך קו שביתת-הנשק. לקראת ערב, הרגו לוחמי משמר הגבול עשרות מתושבי כפר-קאסם אשר חזרו לבתיהם בכפר לאחר שסיימו את עבודתם בשדות, מבלי דעת כי הוטל עוצר במקום.
מפקדי הכוח של משמר הגבול שפעל במקום הועמדו למשפט, ופסק הדין העלה את שאלת הפקודה הבלתי-חוקית. על רקע זה יזמה הפרקליטות הצבאית מסע הסברה בצה"ל אשר נועד לחדד את הדילמות שעמן עשוי חייל להתמודד מול פקודות שנויות במחלוקת.
זכור לי אלוף משנה משה זוהר, הפרקליט הצבאי הראשי באותם ימים, שהסביר לחניכי בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל את הנושא. לצורך הבהרת הדילמות, העלה מן האוב פרשייה בה הסתבך בריטי, שוטר משטרת המנדט, ביפו הערבית במהלך המאורעות של 1936-39.
במהלך סיור ברחובות העיר, השוטר, יחד עם הסמל הממונה עליו, עצרו ילד ערבי שהפיץ כרוזים. בעת שהילד ניסה לברוח ולהתחמק מן המעצר, ירה השוטר בילד והרגו. השוטר הועמד לדין באשמת הריגה ונמצא אשם. בערעור, קודם החלטת שלושת השופטים בעניינו, ניתנה לו האפשרות לטעון ולהצדיק את מעשיו.
אני "קוקני" יליד לונדון, הסביר הבחור. ביקשתי להתקבל כשוטר במשטרה המטרופוליטנית של העיר. נדחיתי בטענה שהשכלתי איננה מספקת למטרה זו, עם זאת הציעו לי לשרת כשוטר באחת המושבות הבריטיות. וכך הגעתי לפלשתינה.
במהלך שלוש השנים האחרונות הייתי צמוד לסרג'נט ג'והנס, הוא היה עבורי בחזקת אורים ותומים, כאשר אני ממלא בדקדקנות כל אחת מהוראותיו.
בעת סיור שעשינו ברחובות יפו ראינו את הילד מפיץ כרוזים. עצרנו אותו והובלנו אותו לתחנת המשטרה. לפתע ניתק הילד מן האחיזה בידי וניסה להימלט. Shoot him! צעק סרג'נט ג'והנס לעברי. עמד לרשותי שבריר של שנייה לשקול אם פקודתו היא חוקית או בלתי חוקית בעליל. וכידוע לכם - יריתי והרגתי את הילד.
אני רואה מולי את שלושתכם, עם ערימת ספרי החוק שעל השולחן, ספרים המונים את כל התקדימים בהם עלו פרשיות דומות. לי אין השכלה משפטית, בבדיקות המיון נקבע שאינני כשיר לשרת כשוטר בלונדון, והנה בשבריר השנייה שעמד לרשותי לבחינת חוקיותה של הפקודה שקיבלתי, פקודה מפורשת של הסרג'נט אשר במשך שנים נשמעתי לכל פקודה שלו, ללא ערעור, פתחתי באש.
שופטי הערעור החליטו לזכות את השוטר.
אינני יודע מה היה גורלו של ג'והנס, הסמל אשר נתן את הפקודה הבלתי-חוקית. בנסיבות המקרה, גם לרשותו עמד שבריר של שנייה כיצד לנהוג בילד הנמלט, לירות או לתת לו לברוח לנפשו.
דומני כי הלקח מפרשייה זו נכון גם בימינו - חיילים ושוטרים מתמודדים עם סיטואציות כאלה אין ספור פעמים. ספק רב אם מאזני-המשפט הם הכלי הראוי לדון ולבחון את החלטות המעורבים בהן.
|
|
הכותב הוא אלוף (מיל.), בעבר ראש אגף המודיעין בצה"ל.
|
|
| תאריך:
|
25/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
25/07/2010
|
|
שלמה גזית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בורית דייניש
|
25/07/10 15:42
|
|
|
|
2
|
|
ע.ג4
|
25/07/10 16:38
|
|
|
|
3
|
|
אלישמע
|
25/07/10 16:39
|
|
|
|
|
|
מתפרות תיקים
|
25/07/10 21:39
|
|
|
|
4
|
|
נחום שחף
|
25/07/10 19:29
|
|
|
|
|
|
פיזיולוג
|
26/07/10 09:48
|
|
|
|
|
|
נחום שחף צודק
|
26/07/10 12:33
|
|
|
|
|
|
בוגר
|
26/07/10 12:53
|
|
|
|
|
|
פיזיולוג
|
26/07/10 18:59
|
|
|
נו, תגידו את האמת? ראיתם לה? כן, את מבושיה של מיכל אמדורסקי? אם לא, חבל. אודה ולא אבוש: ראשית, לא ידעתי מי זו בכלל אמדורסקי, לכן אני מכה על חטא. אישיות כה מפורסמת, מסתבר, ו"עתיק" שכמותי אינו מכיר את גיבורי התרבות של מדינתו. נכון שהשם אמדורסקי מקושר אצלי לבני ז"ל, לשירי הדודאים, ה"שלושרים", "גשר הירקון" וכדומה. מיכל אמדורסקי, יוק.
|
|
|
|
|
בשבועות האחרונים מתנהלת מערכה דיפלומטית ותקשורתית בעניין המו"מ הישיר בין ישראל והפלשתינים לקידומו של תהליך השלום. בגלל הסירוב הפלשתיני שקיבל גיבוי מהליגה הערבית, הסכימה ישראל הרשמית ל"שיחות קרבה", למרות היותן למעשה "מו"מ עקיף", וזאת לאחר שזה 20 שנה לפחות נערכות שיחות ישירות, גם אם חשאיות, ומאז שנחתמו הסכמי אוסלו לפני 17 שנה עברו הצדדים למו"מ ישיר ופומבי. כל צד עורך הצגה בפני הצופים בו בבית הלבן, כדי לשכנעם כי הוא בסדר, וכי הצד השני מערים קשיים.
|
|
|
|
|
יום שלישי, 20 ביולי 2010, היה יום מיוחד ב"יד ושם" שבירושלים. קבוצה של 37 בני נוער מרמאללה באו לבקר במוסד המנציח את זכר השואה ומתעד אותו. ביקור כזה של תלמידים פלשתינים מיהודה ושומרון הוא נדיר ביותר. יוזם הביקור התראיין בגלי צה"ל למחרת היום, והציג את עצמו רק בשמו הפרטי. את שם משפחתו פחד לומר, זאת אחרי ששמע ברמאללה דברי תוכחה על המעשה שעשה - "איך אתם הולכים למקום כזה כשהעם הפלשתיני תחת כיבוש" - ואפילו איומים לבל יעשה זאת שוב. הנער הסביר למראיין כי המניע לביקור היה רצונו ורצון חבריו פשוט לדעת את ההיסטוריה, מאחר שבבית הספר שלהם אין מלמדים על השואה ואין גם ספר לימוד בערבית שבו יוכלו לקרוא מה התרחש. הוא נשאל מה הרשים אותו במיוחד ב"יד ושם", ואמר שהתרשם מכך שהעם היהודי לא איבד את תקוותו ולא את חזונו, על-אף כל מה שעבר עליו. כשנשאל לסיום אם יחזור ל"יד ושם", השיב: "כן, אבל יש גם הנכְּבה שלנו ואנחנו נבקר בכפרים הערביים שהיו בישראל לפני 48' וגם ב"יד ושם".
|
|
|
|
|
טענותיהם של הפליטים הערביים וצאצאיהם ל"זכות השיבה" אינן חדשות. עם זאת קיים פער עצום בין התוכנית הנרקמת למימושה במערכת החינוך הפלשתינית, לבין הבנת משמעותה של תוכנית זאת על-ידי ישראל והמדינות הדמוקרטיות התורמות מאות מיליוני דולרים לקידומה. במשך שנים הולך ונבנה המתכון לאסון ההומניטרי הבא במערכת ההופכת את ההטפה להתאבדות ולרצח עם לאידיאל חינוכי ולמטרה מדינית ראויה.
|
|
|
|
|
ישראל לא מהווה עוד השראה לקהילה היהודית הגדולה בארה"ב. אני לא בטוח אם היא יכולה להיחשב כנכס ערכי, אף שהיא ללא עוררין נותרה סמל. חרף הישגיה הרבים של ישראל בכל התחומים כמעט, מערכת הנורמות הערכיות בכל הקשור לחברה, לדת ולמדינה אינה מהווה דוגמה, בעיקר לא לדורות ההמשך של יהדות אמריקה. זאת קהילה אדירה שחיה עכשיו בתור הזהב שלה. היא תוססת בכל התחומים ושולחת זרועות ליחידות הקהילתיות הקטנות ביותר. בצד ההתבוללות של רבים מקרבה, קם דור צעיר ופעיל אשר מבקש להטביע חותם חדש ליהדות זאת, הומניסטי יותר, אוניברסאלי יותר, אשר לגביו זאת תמציתה של היהדות אם היא רוצה לשרוד בעולם החדש של המאה ה-21. דור זה לא רק רואה את ישראל בצורה שונה מכפי שראו אותו אבותיו, אלא מצפה מן המדינה היהודית יחס שונה לקהילה הזאת ודו-שיח ברמה אחרת.
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
