|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אילו הראי"ה קוק היה חי היום...
|
75 שנה לפטירתו (תרצ"ה, 1935) ● יחס אוהד, חם, מחבק ו'גאולתי' לחילוניים ולכופרים במהלכי הלאומיות הישראלית
|
|
לא מה שחשבתם. הרב קוק [צילום: באדיבות בית הרב קוק]
|
|
|
|
|
בערב שבת זו, שלושה באלול, מלאו 75 שנה לפטירתו של הכהן הגדול, הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. מעטים האישים שרשמו השפעה כה אדירה על מהלכי הדור שבו חיו ועל השקפותיו האידאיות (=הרעיוניות), וכיוצא בזה על הדורות הבאים בעקבתא. הרב קוק, ללא ספק, נכלל בהם, ובגדול! תורתו, אמונתו, הגיגיו ובעיקר המשמעות המעשית הגלומה בהם - חיים וקיימים עמנו, ובגדול! אכן, מדור זה איננו מיועד להספדים, ולפיכך נפנה כל מי שחפץ לעמוד על פעלו הרוחני והלאומי למאות ולאלפי מאמרים, כתבות, קונטרסים, ספרים ומקורותמידע, מכל סוג ומדיה, ו"זיל קרי בי רב הוא (=לך ותקרא בכל בית ספר). ברשימה להלן לא נצטט אפילו לא מילה אחת מדבריו...
לא מה שחשבתם!
קשה להעריך לאחור מה היו פניה של מדינת ישראל אלמלא המושג: 'הרב קוק', ולא רק מנקודת המבט של נאמניו במחנה הציונות הדתית. אך באותה מידה קשה להעריך מה היו עמדותיו, אילו היה חי ונושם בקרבנו, כלפי המתרחש כיום בחברה, במדינה ובעם. קשה, קשה מאד ובלתי-ראוי, להתייחס לאקטואליה מתוך ציטטין של מי ש... נפטר לפני השואה, וכמובן לא חווה ולא חזה (=ראה. רק חזה=צפה) בתקומת מדינת ישראל, בקיבוץ גלויות ובמלחמות ישראל. בודאי לא חווה, ולא חזה-ראה-צפה את התקופה הפוסט-ציונית ואת השקיעה הלאומית בעקבותיה.
לא אחת אני מנסה להשתעשע בניחוש: "מה היה הרב קוק אומר?" על נושא ציבורי כלשהו שעולה על הפרק. והאם בכלל היה אומר? אין תשובות בפי, כמובן, אך דבר אחד ברור לי: לא מה שאתם חושבים שהיה אומר! ובמילה "אתם" אני מתכוון להמון העם שאיננו מודע מקרוב לתורתו, ואפילו לאלו שספגו מעט ממנה, ובעיקר לאנשי ציבור ותקשורת וידוענים 'מומחים' (דתיים וחילוניים כאחת) הקופצים בראש ומכריזים כיודעי-דבר מבית המלך: "אַי-אַי-אַי! לו היה הרב קוק קיים! איפה רוחו? חסרה לנו אהבת ישראל ברוח הרב קוק! אילו הרב קוק היה מחווה דעתו בסוגיא זו? היום כולם נהיו בית שמאי! כולם שמרנים! איפה ההתחשבות המאפיינת את בית המדרש הקוקניקי?"
מה היו עמדותיו היום בשאלות חברתיות-לאומיות החוצות את הציבור (בחתך חרדי-דתי-חילוני) בשאלות מעמד האשה ומעורבותה בטקסי דת ובתפקידי ציבור, למשל; הקלות במצוקת הגיור ההמוני; היחס לזרמים לא אורתודוקסיים; פטור צבאי לבני ישיבות; חד-מיניות, ולהבדיל, חד-הוריות מרצון; איזרוח ילדי זרים ומסתננים; אקדמיזציה בישיבות; יחס לערכאות ישראל; חילוניים לומדי-תורה; כניסה להר הבית ועוד.
לא-ליברלי
כל מי שמנסה להדביק לרב קוק תו ליברלי טועה ומטעה ובגדול! הוא לא היה כזה, ולא מקצתיה. גישותיו ההלכתיות והחברתיות היו שמרניות והדברים מוכרים לכל יודעי תורתו לשמה (וכבר כתבתי שאינני מצטט). אפילו בשאלת ה'הסדר' הישיבתי שכל-כך מאפיין את החזון הציוני-דתי, גם בסוגיא זו מסופקני מה הייתה עמדתו (ותעיד ישיבת 'מרכז הרב', שעוצבה על-ידי בנו-ממשיכו הרצי"ה, שאיננה 'ישיבת הסדר' אם כי כמעט כל בניה למודי מלחמה אשר השתלבו למופת במצוות השירות ו'עזרת ישראל מיד צר').
גם בסוגיית השירות הלאומי לבנות, הכתר הנשי של חזון הציונות הדתית, גם בסוגיא זו מסופקני האם הרב קוק לא היה קרוב יותר לגישה ה... חרדית. וסהדי במרומים שאינני כותב שורות אלו להמעיט ח"ו בערכו, אלא להרחיק את הבריות ממחשבת שגגה ש"אילו הרב קוק היה חי" מזמן הייתה שלטת בעולם התורה הישראלי הליברליות התורנית וההשקפתית.
"באחת ועלתה לו"
אכן, בא הרב קוק והעמידן על אחת, ועלתה לו לברכה ולגאולה. והנקודה ה'אחת' הזו היא-היא מוקד משנתו, הגותו ופעלו, לדור ולדורות; היחס החיובי, האוהד, החם, המחבק ואפילו ה'גאולתי' לחילוניים ולכופרים(!) הקשורים ללאומיות הישראלית. זה מוקד משנתו הכוללת ייחוס משמעות מיסטית-גאולתית, כמעט משיחית, להכרח האלקי של בניית הארץ - קרי הציונות המעשית - דווקא בכלי חולין, "ואחר-כך מקדישין".
ממשנה סדורה זו נגזר שיתוף הפעולה ההיסטורי של הציונות הדתית עם המהלך הציוני; התיישבות, ביטחון, עליה, מעורבות בחיי הציבור ונשיאה בעול ובאחריות לאומית וממלכתית. ממנה פינה ויתד לתחושת שליחות, וחתירה למנהיגות, בהליכות האומה בארצה ובתפוצותיה.
|
|
(נכתב במוצ"ש ראה)
|
|
| תאריך:
|
14/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
15/08/2010
|
|
הרב ישראל רוזן
|
|
אילו הראי"ה קוק היה חי היום...
|
|
|
כשקראתי את מאמריהם של הקמים "על צד שמאל", התומכים בהיאחזויות הבלתי חוקיות של הבדואים בנגב, נזכרתי בעוול הנורא שנגרם למגורשי גוש קטיף שבתיהם נהרסו על-ידי דחפורי צה"ל.
|
|
|
|
|
פרשת השבוע שלנו, שֹׁפְטִים, עמוסה חוקים, לכאורה בנושאים מנושאים שונים אבל התבוננות קלה מגלה כיוון חברתי, ובעיקר מנהיגותי, מובהק. זה מתחיל בפסוקים הראשונים, בהנחיות להקמת מערכת משפטית מתוקנת (דברים ט"ז): [יח] שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק. [יט] לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. [כ] צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר- ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. מיד בהמשך מדובר על עבודת הקרבנות, מה שלכאורה לא שייך לכיוון הכללי שהוא חברתי/מנהיגותי כנ"ל. אבל באמת, גם מהוראות אלו ניתן ללמוד התנהלות נכונה, כפי שהראינו במאמר לפרשה זו לפני כשש שנים.
|
|
|
|
|
את המתנה הגדולה ביותר מעניק הנשיא אובמה לאוסמה בן-לאדן. על חורבות מגדלי התאומים ייבנה מסגד גדול.
|
|
|
|
|
"נציב שירות בתי הסוהר רב-גונדר בני קניאק הסיר את מועמדותו בהתמודדות לתפקיד המפכ"ל הבא של המשטרה. שלושת המתמודדים יהיו סגן המפכ"ל ניצב אהרון פרנקו, מפקד משטרת מחוז תל אביב שחר איילון ונציג המשטרה בארה"ב ניצב אורי בר לב" (מן העיתונות).
|
|
|
|
|
פרשת המסמך שנחשף בערוץ 2 אינה מעידה רק על נגע היחצ"נות האוכל כל חלקה טובה בחיינו, ועכשיו נראה כמעמיק את אחיזתו גם בצמרת צה"ל ומחדיר את גרורותיו לתוכה. היא מעידה גם על רדידותה של התקשורת, בעיקר זו האלקטרונית, שרצה לספר לצופים בלי בדיקה ראויה של המסמך ומשמעויותיו, קודם לפרסום.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
