ברשות הפלשתינית מודאגים מאוד מההתפתחויות המדיניות האחרונות שנראה להם כי הן לטובת ישראל. הפלשתינים נאלצו להסכים, בעל כורחם, לחידוש המו"מ הישיר וברור להם כי הדבר יפחית בהרבה את הלחצים הבינלאומיים על ישראל. יש להם תחושה כי הם במצב קשה הדומה למצב שבו היו בשנת 2000 כש
יאסר ערפאת הוזמן למפגש פסגה בקמפ דיוויד ביחד עם ראש ה
ממשלה דאז
אהוד ברק,ושם ארצות הברית וישראל לא קיבלו את עמדותיהם.
התוצאה כידוע הייתה קשה מבחינתם של הפלשתינים... הם הואשמו בטרפוד המשא-ומתן... מייד לאחר מכן פרצה האינתיפאדה השנייה והפלשתינים הואשמו שנית, הפעם האשימו אותם בבחירה בדרך האלימות והטרור.
הפלשתינים חוששים מממשלת נתניהו... הם מזהים אותה כממשלה ציונית שאיננה מחשיבה את סוגיות ההתנחלויות וירושלים כחלק מבעיות הסדר הקבע וממשלה שיש לה אג'נדה ברורה בכל הקשור לסוגיות הגבולות והפליטים. לכן להערכתם המשא-ומתן הישיר נועד לכישלון מראש.
המרחק הגדול הזה בין שתי התפיסות, התפיסה הפלשתינית לגבי אופי פתרון הבעיה הפלשתינית והתפיסה הישראלית המיוצגת על-ידי ממשלת נתניהו הוא שיביא לפיצוץ המו"מ.
חששם של הפלשתינים הוא שממשלת נתניהו תנסה להגיע בשיחות הישירות להצהרת עקרונות חדשה ושונה לגמרי מהצהרת העקרונות שעליה סוכם ב1993 בהסכמי אוסלו. לכך הם לא יסכימו...
מדוע לא? מכיוון שלדעתם ישראל שואפת להקמת ישות פלשתינית בדמות מדינה פלשתינית מפורזת שתחייה על-פי התכתיבים הביטחוניים של ישראל. בדיוק ההיפך מהחזון המדיני שלהם על מדינה פלשתינית עצמאית שבירתה ירושלים.
לחששות האלה צריך להוסיף את תחושת הבדידות. הפלשתינים חשים שאין להם היום תמיכה בינלאומית, הם משוכנעים כי הנשיא אובמה בגד בהם מסיבות פוליטיות פנימיות ומתוך תלותו החזקה בתמיכת הלובי היהודי בארצות הברית. הם נותרו לבדם גם ללא תמיכתן הפוליטית והכלכלית של מדינות ערב.
הם מזהים הרבה סיסמאות תמיכה מצד גורמים בינלאומיים שונים אשר מאחוריהן אין דבר, פשוט "מס שפתיים". הם חשים תסכול כי אינם מצליחים להבהיר את עמדותיהם לעולם דבר שיזמין עליהם לחצים פוליטיים נוספים בהמשך המו"מ.
אתמול קבע ראש הממשלה נתניהו שלושה עקרונות שינחו את ישראל במו"מ: סידור ביטחון, הכרה של הפלשתינים בישראל כמדינה יהודית וסוף הסכסוך.
דבריו הקפיצו את הפלשתינים ואת עמרו מוסא מזכ"ל הליגה הערבית.
הם רואים בהם תנאים מוקדמים שאינם מקובלים לחלוטין. לטענתם, מכל עיקרון כזה נגזרים תנאים מוקדמים נוספים שיעלו בשולחן המשא-ומתן.
הבעיה לדעתם נעוצה בטוהר הכוונות. לממשלת נתניהו אין שום כוונה או רצון אמיתי לפתור את הסכסוך ולכן המו"מ הישיר יקלע במהרה למבוי סתום. בימים האחרונים עוסקת ההנהגה הפלשתינית בפעולות הסברה נרחבות לציבור הפלשתיני בשטחים כי היא נאלצה לחזור לשולחן המו"מ הישר עם ישראל כתוצאה מלחצים אמריקניים ולחציהן של מדינות ערב.
"אין פירוש הדבר שאנו נכנע ונשנה את עמדותינו" מדגישים בכירי הרשות הפלשתינית בראיונות שהם מעניקים לאמצעי התקשורת הפלשתינים והערבים. הפלשתינים נערכים כעת לקרב הראשון במשא-ומתן עם ישראל והוא הארכת הקפאת הבנייה בהתנחלויות שתפוג ב-26 בחודש הבא.
יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס שיגר איגרת לנשיא אובמה שבה אזהרה כי אם תחודש הבנייה בהתנחלויות יעזבו הפלשתינים את השיחות הישירות.
אסטרטגיית המו"מ הפלשתינית היא מוכרת... יצירת "מיני משברים" במשא-ומתן כדי לנסות ולסחוט ויתורים ישראלים או הפעלת לחצים אמריקניים על ישראל. בקצב הזה השיחות יימשכו בלי קץ... לכן הזמן שהקציבה הרביעייה הבינלאומית, שנה לסיום המו"מ, איננו ריאלי.
בסופו של דבר תימצא נוסחת הפשרה הדרושה להמשך המו"מ למרות האיומים הפלשתינים. אולם אין לתלות תקוות רבות בהמשך
זהו תסריט שסופו ידוע מראש כל עוד השחקנים לא שינו את הטקסטים שנקבעו מראש.
