אל תגידו לא ידענו

ברשימותיי הקודמות תיארתי חלק מהבעיות הצפויות כתוצאה מאזרוח עובדים זרים. עוד לא התפוגג מסך העשן ודברי ההרגעה של תומכי הזרים כי אזרוח של "רק 400 או 4,000" לא מאיים על היהודים, וגם "פנו לרגש" של היהודים לקבל את הזרים - והנה שלשום הגיעה התשובה. ערוץ 2 הציג קדימון לתוכנית חדשה על הבעיות במוסדות החינוך, ועל כך שקצת קשה ללמד ילדי זרים את חגי ישראל, ערכים ביהדות ותנ"ך.

זמן לא רב לפני שמת אנדריי ז'דנוב (אשר על-שמו נטבע מטבע הלשון "ז'דנוביזם" העוסק באלימות דוקטרינרית מהפכנית כלפי כל מתנגדי המשטר ויריביו בפוליטיקה ובתרבות), הורה לו סטלין להפסיק את השתייה הכרונית שלו שהביאה למותו ב-1948 בגיל 52, ולהתחיל לשתות מיץ פירות. סטאלין כל כך התלהב מנאמנו עד שרצה להכתירו ליורשו. ז'דאנוב הלך לעולמו אולם רוחו ורעיונותיו המשיך להלך קסמים על השמאל גם לאחר שקיעתה של שמש העמים.

ההודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה בתגובה על דבריו של הרב עובדיה יוסף, שייחל למותו של יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס, לא הרגיעה את הפלשתינים.

מדי יום, מנסים המטפלים בחולי האלצהיימר להחזיר למטופליהם נתח מציאות. איך הם עושים זאת? מתי ניסינו להבין לעומק את חווית הטיפול בחולה שנמצא במירוץ מטורף וסבוך אחר ודאות נמחקת? אילו כלים מעשיים ורגשיים נדרשים לטיפול נכון במחלה, בחולה במשפחתו ובסביבתו?

לעתים קרובות, כשאני מגיעה למקום חדש, אני מביטה בסקרנות בפני האנשים הזרים מסביבי, מנסה לאמוד את תכונותיהם ולתהות על קנקנם בניסיון לזהות את האנשים החיוניים ומלאי האופטימיות. אני מתבוננת בצורת לבושם, מנסה לפענח את מבע פניהם, חיוכם, והדרך שבה הם מתבוננים סביבם ומתקשרים עם זולתם.