|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
09:00 בבוקר, כוס קפה משובח, שנה חדשה בפתח ואחת, אפרת בוידק עמירן, מתפלספת על החיים שהיו ועל החיים שיהיו...
|
|
אחחח, איזה ריח טוב... [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בעודי יושבת ובוהה במסך המחשב שלי, אני עוצרת רגע ושמה לב שלמעשה השניות מתקתקות ואין לעצור אותן. אכן מחשבות עמוקות לשעה 09:00 בבוקר, ביום שלישי אקראי בפתחו של הסתיו אך מלא בתחושת קיץ עדיין.
ראש השנה כבר מאחורינו, יום כיפור וסוכות עוד לפנינו וזה אולי הזמן הטוב ביותר בשנה להרהר ולהביט על השנה שחלפה, ולהבין כמה הייתה טובה ואף לנתח איך לשפר את השנה הבאה עלינו לטובה. אז למרות השעה המוקדמת, המחשבות כבר רצות להן בראש ואני מתחילה לנתח כאילו הייתי מנתחת לב פתוח בעל שם עולמי.
איך זה שרובנו מעבירים יום ועוד יום ועוד יום במעין זומביות של ניסיון נואש לסיים את היום, להעביר את השעות, לייחל שהשעון ירוץ קדימה בלי לעצור ואף לרגע, ולהפנים שהזמן יזוז בקצב שלו, בין אם נרצה או לא, ומה שלנו נשאר לעשות זה רק לנסות להתענג על הרגעים הקטנים שמעלים חיוך על פנינו, כי אף רגע שהיה לא יחזור לעולם ולמעשה כל שנייה שעוברת מקרבת אותנו לעתיד שהופך בן-רגע להווה.
הרי רובנו לא מתענגים על ההווה. רובנו לא עוצרים רגע ואומרים "בוא נהנה מהכאן ומהעכשיו", כי כולנו חדורי מטרה, כולנו רוצים שיום העבודה ייגמר, כולנו רוצים להתקדם לתפקיד הבא, הנדמה כיותר יוקרתי, בעל הסטטוס החברתי הגבוה יותר ובשאיפה גם בעל המשכורת הגבוהה יותר, על-מנת שנוכל לרכוש את האוטו הבא כי הרכב הנוכחי אינו מספיק טוב ולו רק כי כבר השגנו אותו.
שאלת מיליון הדולר היא כיצד עוצרים ולו לרגע ובאמת נהנים ועוצרים את המחשבות מלרוץ, מלתכנן, מלשאוף קדימה ולהתעלם מן ההווה. לו ידעתי את התשובה, חיי היו מזמן פשוטים יותר ואולי גם הייתי פוצחת בסדרת סדנאות שיעזרו לאנשים כמוני להשתחרר מהעתיד ובאמת לפרוח בהווה. לצערי, אין לי את התשובה, אבל עצם שאילת השאלה כבר הופכת אותה לאמיתית ומוחשית, וגורמת לי לתהות ולנסות כן לשנות את דרכיי לקראת שנה חדשה.
אז השנה 2011/2010 אאחל לעצמי ולכל עם ישראל ראשית כל שלווה פנימית ושקט נפשי כדי שכולנו נהיה רגועים. כדי שכולנו נחייך ולא בגלל שזכינו בלוטו או בגלל שקודמנו למשרה בכירה, אלא כי ישבנו עם אדם שאנחנו אוהבים וחלקנו כדור גלידה משובח. כי קראנו ספר שריגש אותנו עד דמעות. כי צחקנו צחוק חזק, מתגלגל כזה שבא מן הסרעפת מבדיחה טובה ששמענו. כי הכלב שלנו קישקש בזנב או ליקק אותנו והעלה חיוך ענק על פנינו. כי למרות כל הקשיים של החיים, יש לנו בריאות ויש לנו אהבה, והכל עוד לפנינו.
כל אלו הן סיבות אמיתיות לעצור לרגע ולחייך חיוך רחב, כזה שמתחיל מקצות האצבעות ועד לקצה הראש ומשאיר אותנו עם תחושה שגם אם עבר עלינו יום פחות טוב וגם אם הכל נראה אבוד לרגע, זה לא באמת המצב, ואם נהנה מהרגעים הללו, שהם הרגעים שיוצרים את החיים שלנו ולא התוכניות העתידיות האינסופיות, אז נראה שלמעשה החיים מדהימים ואולי השנה באמת זה יהיה אחרת.
אכן הרבה מאוד עומק ופילוסופיה לשעה כה מוקדמת בבוקר, אבל כנראה שהקפה המשובח שעל שולחני גרם לי לעצור רגע ובאמת לחשוב. אכן קפה משובח. אכן רגע משובח. עצרתי. הרחתי. חייכתי.
|
| תאריך:
|
15/09/2010
|
|
|
עודכן:
|
15/09/2010
|
|
אפרת בוידק עמירן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
רננה
|
15/09/10 23:13
|
|
|
|
2
|
|
לוגי
|
16/09/10 06:44
|
|
ביום חמישי (16.09.10) יגזור בית המשפט את דינו של ח"כ צחי הנגבי, על עדות השקר שבה הורשע (כאשר הכחיש קשר למודעה בעלון הליכוד המתגאה בעשרות המינויים הפוליטיים שלו, כשר לאיכות הסביבה). מחר גם יפסוק בית המשפט אם יש בעבירה זו משום קלון, דבר שיאלץ אותו להתפטר מהכנסת, ולסיים את הקריירה הפוליטית שלו.
|
|
|
|
|
הרשות הפלשתינית פרסמה בימים אלו תוצאות מפקד אוכלוסין התואמות את נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ולפיהם, הפריון יגיע לנקודת שוויון כמותי בין ערבים ויהודים בשטח בין הים לירדן בתוך פחות מעשר שנים.
|
|
|
|
|
חצי שנה אני תוהה מה מוסיף להניע את מחזה האבסורד המוצג לעינינו, נגד כל הסיכויים, נגד כל הביקורות השליליות, נגד
|
|
|
|
|
יש לישראלי המצוי הרבה מאוד סיבות טובות לפקפק בשלום. אין בו אחד האומר כי הוא מתנגד לשלום, אין בו מי שטוען בגלוי כי הוא רואה בו סכנה קיומית, אין מי שעושה עויינות לשלום לנס ולדגל ומנפנף בו ברבים. כולם בעד שלום כאיזה מין כלל קוסמי, אידיאלי אם לא אידילי, וכל הבעיה לאלה מהם שיש להם בעיה היא בפרטים הקטנים, כגון גבולות, כגון התנחלויות, כגון זכות אבות, כגון הפלשתינים עצמם, פרטים . אילן השלום? הלוואי. אין לו כורת. אבל ענפיו, עלוותו, נופו, הם לא ענפי תוחלת ולא עלוות תקווה ולא נוף שיש לו קיום בלהט המדברי של המזרח התיכון. פרט קטן.
|
|
|
|
|
ברק חוסיין אובמה, שלא במקרה אינו זונח את שמו האמצעי – דבר המאפשר לו גישה ידידותית אל האיסלאם שם הוא בן בית, גורם נזק מדיני לארה"ב – נזק שאת תוצאותיו עוד יעריכו בעתיד ואשר עוד יילמד באקדמיה.
|
|
|
|
|
