וולרשטין הוא אדם בעל זכויות בהתיישבות ובעל זכויות עוד יותר גדולות בחורבן מאז ההינתקות. הרטוריקה שלו כפי שהתבטא במאמרו מערב יום כיפור ב"מקור ראשון" היא לצערי גם דפוס חשיבה מקובע, המוליך את מדינת ישראל ויהודיה לאבדן. במקום לתבוע ממדינת ישראל להיות מדינה יהודית ומדינת יהודים בכל אורחותיה ממשיכים תואמי ולרשטיין לקבל את דפוסי ההתנהלות והאופק של המדינה הנוכחית בתחום הביטחון ובתהליך השלום כמו בכל תחום אחר: חינוך, משפט וכלכלה, תרבות ואמנות, כאילו הם תוצאה של הכרעת העם ופרי הגזרה הדמוקרטית ולא תוצאה של מניפולציות של מיעוט קטנטן אשר בדרכי הונאה ומרמה וגיוס מנהיגות מושחתת ונהנתנית העורקת מחובותיה, מצליח להשתלט על הרוב הלאומי, וזאת אפילו במחיר חיסול ישראל ובעיקר בשל הסיכוי לכך. פרשת אירן היא בין השאר תוצאה של חיסול כוח ההרתעה של ישראל מרצון ולא מאונס הנמשכת שנים ארוכות. לפחות מאז הסכם הפסקת האש - אי הזזת הטילים - עם מצרים ב-1970, פרי מדיניות ישראל במלחמת ההתשה שקדמה לה בשנים 1968-1970. מלחמת יום הכיפורים הייתה תוצאה ישירה של השחצנות, הזלזול וסיפוק דרכי נהנתנות על-ידי החלק הקובע בדור המנהיגות הביטחונית דאז. פרי הישראליות שהערכים של דור אבותיה התאדו. הפחד שנטע אי הניצחון במלחמת יום הכיפורים איפשר את שיכפול השחיתות וניוון הצבא בריבוע המרחק במנהיגות של היום. המדינה הפכה לסיכון חיים קיצוני לא רק לתושבי יהודה ושומרון אלא לכל מי שגר על האדמה הזאת.
הסיכון גובר פי כמה לא בגלל הישובים היהודיים ביהודה ושומרון שמונעים את קריסתה של מדינת ישראל, אלא בגלל ההתיישבות של הטפיל הדתי לאומי כעבד נרצע לכל מה שתעשה "המדינה הקדושה", אפילו תרצח את כל הרבנים כמעשה הורדוס או ינאי שמציין ולרשטיין, או תנהג כמעשה אביו יוחנן הורקנוס עדיין היא קדושה כמו שהורדוס העבד האדומי קדוש. כל המקורות המגויסים לתורה המגוייסת שמביא וולרשטיין מעייפים עד לזרא מפני שהם משובשים על-ידי התורה המיזרוחניקית הציונית משבשת הדעת. דוגמה מפורסמת שבאמצעותה מרעילים מאות אלפי בני נוער היא הריצה של אליהו הנביא לפני המרכבה של המלך אחאב. זו אינה ריצה של כניעה כדרכו של "הבית היהודי-המפד"ל " בכל הצבעה מכרעת עד היום הזה, מאז קונגרס אוגנדה, אלא ריצה של ניצחון. משל אומר אליהו: "אמרתי לעובדי הבעל: ה' הוא האלוקים והנה ה' היה עמדי". אני מקווה שגם אנו נזכה לרוץ לפני מרכבת השלטון ריצה זהה לאחר שהשלטון יאמר בעל כורחו: ה' הוא האלוקים, ולא ה' הוא אליוקים, ואין עוד מלבדו. לא מדינה, לא שלטון ולא מפלגה. יהי רצון שנרוץ לפניה ולא תמיד לאחריה ככלב השב אל קיאו הרץ אחרי איזבל הבאה לקחת נפשו.
כן כן, רטוריקה רבנית מגולחת נגד 'תורת המלך' עם מקורות נבחרים לסמינריונים של נערים שכבר ערקו מזמן מהגלימות הבלייזריות הרבניות וגידלו כיפות אדירות ופאות רחבות ובם הם משוטטים בהרים ללא רבנים.
אלו שגרמו לקטסטרופה של הגירוש עוד ידם נטויה. סיוע במינוי רבנים מטעם לרבצ"רים, וממילא גנרלים שעברו שיפוץ בפורום החווה לרמטכ"לים , אבל כאלה עזי מצח, שהוכיחו עצמם כבריונים ושודדים. כאלה המבטיחים גירוש ללא חמלה.
הנחה אחת של ולרשטין היא כמעט נכונה. להתיישבות היהודית ללא ריבונות אין סיכוי רב, אבל אין לה ברירה, היא לא תהיה עבד נרצע של השלטון שיעשה בה כבשלו. היא תהיה בעזרת השם התיישבות ריבונית. למעשה על-פי חוק היא ריבונית כבר היום אלא שהיא מתכחשת לריבונותה.או אינה רוצה לדעת עליה כפי שממשלות ישראל לא רוצות לדעת על ריבונות העם היהודי בארץ ישראל. ידיעה זו מפריעה למדינת ישראל להיות מדינה על-פי משפט העמים. לפיכך אנו קבוצה של יהודים "נאמני ארץ" עוסקים בהסרת הלוט מעל הארכיאולוגיה של הזכויות החוקיות של היהודים בארץ ישראל כולה ויישומן. זכויות המשפט האלוקי, ושל המשפט הבינלאומי החילוני היונק ממנו, עניין שטורחים בו ביגיעה רבה משפטנים חילוניים בעיקר כמו הווארד גריף ואלי הרץ, אבל גם פרופ' אליאב שוחטמן הדתי כתב ספר בנושא "ויעמידה ליעקב לחוק" וגם אלון ירדן ואחרים. לקהילות היהודיות ברחבי יהודה ושומרון יש זכויות נוספות המונעות את גירושן המשפטי והן היותם של היהודים התושבים המקוריים של הארץ הזאת ולא הכובש הערבי.
הריבונות ביהודה ושומרון אינה חייבת להיות של מדינת ישראל אם היא בועטת בלב הארץ, מסגירה אותה, עורקת יורקת ובוגדת. אבל אנו לא נוותר בשל כך על זכויותינו הלאומיות כיהודים. הריבונות אינה חייבת להיות של מדינת ישראל וגם לא של התושבים הערבים על-אף שהם עדיין רוב בשטח מפני שהם כובשים זרים ככל שאינם צאצאי יהודים "מזרע ישראל" המודים בפה מלא בכך ומתגיירים, או אינם מקבלים בפה מלא את הכתוב בקוראן כי הארץ ניתנה לבני ישראל-הם היהודים, או אינם מקבלים חוקי בני נוח על-פי תורת ישראל ומכוחה. יש די יהודים במרחבי יהודה ושומרון ובספר ירושלים ובעיר העתיקה כדי לקיים שלטון יהודי בכל תחומי החיים. בביטחון, בכלכלה ובחינוך ללא לימודי ליבה ובאחזקת כל המוסדות הראויים. הקביעות הללו נבחנות באופן אחראי על-ידי צוותי מומחים אובייקטיביים.
הציבור הדוגל באמור כאן יגדל מיום ליום, יציע למדינת ישראל במקום להלחם נגד התושבים האזרחים היהודיים ולהיזכר לדיראון עולם על חלקה בגיבוש תהליך מנגנון ההשמדה העצמית, לשתף פעולה בהעמדת אוטונומיה יהודית או מדינת יהודים בארץ ישראל שתאפשר ל
נתניהו אם ירצה להמשיך להיכנע גם בנושא המדינה ה"יהודית" שהוא מייצג. מדוע על נתניהו להלחם למען משהו שהוא אך מס שפתיים שהוא אינו מאמין בו כמו 'מדינה יהודית', כמו כל העקרונות שבהם דגל וכשל כך יותר גם על הרעיון הזה "מונע השלום". שיחבור למרידור ולבגין ויגיד בפה מלא אנו מדינה דמוקרטית של כל התושבים, מדינת כל אזרחיה.
אם לא נענה בהארת פנים גם אז לא נוותר על זכויותינו, זכויות אדם וזכויות היהודים כלאום בארצו, גם אם יכניעו אותנו או ישברו אותנו, הזכויות אינן בטלות. כמובן על-פי האו"ם ושאר אוהבי ישראל ליהודים אין זכויות אדם וייתכן שכך ינסה שלטון החוק הנוכחי להציג את הדברים, כאילו מדינת ישראל ספחה את כל זכויות היהודים. אך אלו זכויות שאינן ניתנות לויתור ולא מפי שלטון ישראל אנו חיים בעניין הזה ככל שהוא מתכחש לצור מחצבתו.
לא נהיה תלויים אך רק ברצון הטוב של המדינה. ננסה להקים קהילות יהודיות משוחררות מפקידי המדינה ומתקציביה אשר תוכלנה לפחות ביהודה ושומרון להעמיד שלטון יהודי, פדרציה של קהילות יהודיות , הנתמכות על-ידי קהילות ממדינת ישראל והן מיהודי העולם, ולזכות לתמיכה של גויים הנילווים אל עם ה' ללא כוונות מיסיונריות . אלו הדוגלים
בתום לבב בדגלי עם ישראל, עם הקודש: "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלהֵ-י יַעֲקב וְיורֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאורְחתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם:". לשם כך קמה מדינת ישראל אבל אם היא פנתה הלאה לא נרוץ אחריה. היא שלא כאחאב אפשר שתעשה תשובה בזמן, כל עוד היא קיימת.
תפוס כינוי יחודי
הבוחר לא העניק רוב לאף גוש, אך גם לא נתן מנדט ברור לממשלת אחדות 
