ה"תועלות" המפתיעות שבשכר המינימום

"חוק שכר מינימום" רלוונטי, כאמור, לשכרם של "יתר העובדים" ולא לעובדי הציבור ששכרם מובטח ממילא. החוק נוגע דווקא לסקטור שבו השכר שניתן לשלם לעובד אינו נובע מהחלטה ממשלתית, אלא מוכתב על-ידי השוק. לחוק, או לעליית מדרגה בשכר המינימום, יש תוצאה דומה לזו של שביתת עובדים "מוצלחת" בעסק פרטי.

השכר עלול לייקר את עלויות הייצור של המוצרים לרמה שבה לא יוכלו להימכר עוד, ולהביא לסגירת העסק. כך קרה, בין היתר, לעשרות מתפרות טקסטיל קטנות בכפרים ערביים ודרוזיים שהעסיקו נשים, שאין להן חלופת עיסוק אחרת,קרוב לבית אך בשכר נמוך. החובה לשלם שכר מינימום גרמה להעברת המתפרות לירדן, ולאותן נשים להתבטל בבית ולקבל קצבה ממשלתית.

העלאת שכר המינימום משפיעה גם על עסקים אחרים, שבהם מועסקים מספר גדול של עובדים ברמות שכר שונות. החובה להעלות את השכר מאלצת את המעסיק להיפטר מעובדים שלא כדאי לו לשלם להם אפילו שכר מינימום, כי כישוריהם מניבים תפוקה נמוכה מדי, והמעסיק "מפסיד" עליהם. במקרה זה אין ברירה אלא לפטר את העובד בעל הכישורים הפחותים ולשכור במקומו עובד מיומן יותר ש"יצדיק" את שכר המינימום שעלה. מדובר בעיקר בעיסוקים אשר סף דרישותיהם נמוך יחסית, ולכן יש בהם גם היצע גדול יחסית של משרות המתאימות לבעלי השכלה פחותה, לבעלי מוגבלויות קלות ולצעירים בתחילת דרכם ולדומיהם.

השפעת העלאתו של שכר המינימום שונה בכל עסק. עסק המייצר מוצרים החשופים לתחרות מהשוק העולמי, תיפגע רווחיותו, ואכן, במתפרה הדרוזית ההשפעה הייתה קריטית. אומנם אם מדובר רק במספר קטן של עובדות ניקיון ומגישי תה בחברה גדולה – העסק יושפע פחות. אך גם אם העסק מייצר לשוק המקומי בלבד, נניח בית קפה או סניף של מקדונלדס, הגידול בעלויות הייצור יעלה את מחיר ההמבורגר והאספרסו לצרכן בכל העסקים בענף. זה אינו דבר של מה בכך ההכנסה הפנויה של כולנו תשאר זהה במקרה הטוב, אך בד"כ תקטן: העובד בפיצרייה אומנם מקבל עכשיו שכר גבוה יותר, אבל גם הוצאותיו יגדלו כי הקפה בבית הקפה והמוצרים בסופרמרקט יתייקרו. הרי גם עובדיהם "נהנו" מהעלאת שכר המינימום.

הפוליטיקאים מרוויחים מהעלאה בשכר המינימום: ההעלאה נחשבת להישג פוליטי ש"מיטיב עם העובדים"; לעומת זאת שום בוחר לא יאשים את הפוליטיקאי בעלייות המחירים שייגרמו מהעלאת שכר המינימום, כי אלה מבוצעות על-ידי בעלי עסקים "תאבי בצע". הסיבה לחוקי שכר מינימום היא איפוא בעיקרה פוליטית, אבל זו מתאפשרת בעיקר על-ידי האידיאולוגיה המוקרנת מהחוגים "החברתיים", מהאקדמיה ומהתקשורת, ואף מכלכלנים מקצועיים.

אילו ניתן היה באמצעות שכר מינימום גבוה לפתור את בעיית העוני, אפשר היה בקלות לייצא מציון את התורה לכל המדינות העניות. הנה הגענו בעזרת השם, ובעזרת עופר עייני, לשכר מינימום של 1,000 דולר לחודש, חלומו של ח"כ עמיר פרץ בהיותו מזכ"ל ההסתדרות. למה רק 1,000 דולר? למה לא 5,000 דולר? וחסל סדר עוני.

כדי לערער על ההיגיון מאחורי מנגנון השפעתו של שכר מינימום על המשק, כבר נדרש גיוס של כלכלנים-מתמטיקאים המנסים להפוך את מדעי החברה למדע מדויק. ובכן, "מחקרים" רבים של אלה "מוכיחים", כי להעלאת שכר המינימום אין השפעה על האבטלה. מחקרים אלה מטבעם משמיטים משתנים רבים, והם מתקשים לערוך סימולציה של רמת האבטלה ללא שכר המינימום.

הגדיל לכתוב הכלכלן הסוציאליסט של ידיעות אחרונות, גדעון עשת, שכתב על "התועלות של שכר המינימום" (21.9.2010) בהסתמך על "מחקר" שנערך בארה"ב. עשת טוען כי יש תועלת רבה ובלתי צפויה בשכר מינימום גבוה. העלאת [שכר המינימום] העלתה את השקעת המעסיקים בעובדים ובטכנולוגיה ועודדה צעירים ללמוד". זוהי כמובן גם מסקנתו המפתיעה של ה"מחקר".

נכון, גם מנהרה מכביש החוף אל קיבוץ בית אורן שבכרמל תעלה את ההשקעה בטכנולוגיה ובתשתיות, וגם איסור חוקי על העסקת צעירים מתחת לגיל 20 תעודד אותם להמשיך וללמוד. מי יודע? אילו היה חוק כזה בארה"ב לפני 30 שנה, היה ביל גייטס, שלא השלים את לימודיו האקדמאים, מסיים את לימודיו באוניברסיטה במקום לעבוד במרתף ביתו ללא אור טבעי, 14 שעות ביום על שטויות כמו מערכת "דוס".

"מחקר" אחר שמצטט עשת טוען בלי למצמץ, כי העלאת שכר המינימום אף הגדילה את מספר המועסקים במקדונלדס (!) כלומר, לא רק שהוצאות השכר התייקרו, אלא שהחברה בחרה להתאבד ואף להגדיל את מספר מועסקיה (כאשר כל עובד יקר יותר מאשר לפני העלאת שכר המינימום).אכן "מחקר" אמין ביותר.

ה"מחקר" מתמקד בחלקה הוורוד של התמונה: השקעת היתר בטכנולוגיה ובהכשרת עובדים במקדונלדס בעקבות העלאת שכר המינימום. אבל טכנולוגיה והכשרת עובדים אינם חסרי השפעה, והעלויות הנוספות מאלצות לייקר את מחיר המוצר בדיוק כפי שעל מישהו היה לשלם עבור עלות חפירת המנהרה הדמיונית לקיבוץ בית אורן. אומנם הטכנולוגיה והשקעה בהון אנושי מוזילים מוצרים בקביעות מאז המהפכה התעשייתית, בעזרתם מצליח יצרן המצלמות, לדוגמה, להוציא לשוק דור חדש של מוצרים זולים ואיכותיים וכך להכות את מתחריו.

בניגוד לכך, טכנולוגיה הנכפית על היצרן בטרם עת על-ידי ממשלה, גורמת לעליית מחיר המוצר, שכן לו הייתה כדאית מבחינה כלכלית, היה בעל העסק משקיע בטכנולוגיה גם אלמלא ההעלאה הכפוייה של שכר המינימום. אם שכר המינימום יעלה ל-10,000 דולר לחודש, מקדונלדס למשל תיאלץ להשקיע סכומי עתק באוטומציה מלאה, ורובוטים ישרתו אותנו בסניף השכונתי. אבל כיום, טכנולוגיה זו יקרה מדי (למרות שהיא קיימת) ולכן, יישומה הכפוי בטרם עת ייקר מאד את ההמבורגרים ואת הפיצות ויפגע ברמת חיינו. במקרה זה יעבור חלק ניכר מעסקי המזון המהיר אל העסק המשפחתי של מוכר השווארמה בפינה שבעליו עדיין לא שמעו על בשורת שכר המינימום, ואשר שמיעתם לקויה גם בכל הנוגע למס הכנסה.