הטקטיקה מצד מקורבו של הרב אלון

פרשת הרב מוטי אלון, הפכה לצערי בחודשים האחרונים למעין זירת התגוששות ציבורית בין תומכי הרב לאנשי פורום 'תקנה'. גרוע מכך - במקום לדון לגופו של עניין בטענות ובטענות שכנגד, החליט מישהו הקורא לעצמו מקורב לרב אלון, להשתמש בטקטיקה של השמצות כלפי חלק מחברי הפורום, כשאת עיקר ההתקפות סופגת יהודית שילת, שנתפשת על-ידי המקורב כחוליה החלשה ביותר (לפחות מבחינה ציבורית) מבין חברי הפורום.

לאור זאת, נראה כי ההכרזה של אנשי הפורום בדבר פרסום הטענות והעדויות כנגד הרב היא במקומה. חשוב מאוד להוציא לאור את כל החומר כיוון שבאופן זה הדיון בפרשה יחזור לגוף הראיות ותחדל ההתעסקות בגופם של האנשים.

ייאמר מייד, ברור כשמש שגם במצב בו יוצגו ראיות מוחלטות כנגד הרב רבים מתומכיו יתעלמו מהן. ההתעלמות הזו היא טבעית ומובנת. אולם רובו של הציבור יכריע בצורה ברורה את עמדתו בפרשה הכאובה הזו לטוב או למוטב, ובכך ייפסק מחול השדים הנורא אותו אנו חווים ושמאיים לקרוע עוד יותר את הציונות הדתית.

בכל מקרה, נראה כי ללא קשר לעדויות וללא קשר לשאלה מה באמת קרה, הבחירה לפעול בצורה של הכפשות כנגד חלק מחברי הפורום ולא כנגד כולם, שהרי כולם היו באותה סירה, מהווה לדעתי פחדנות לשמה. שהרי גם הרב אהרון ליכטנשטיין והרב יעקב אריאל היו בסוד העניינים והם שותפים שווים בהחלטה לפרסם את הדברים. מעבר לכך הניסיון לצייר אותם כנגררים אחרי אחרים הוא בעצמו לשון הרע גמורה על תלמידי חכמים שכולנו רואים בהם את מאורי הדור.

ולסיום מילה אישית, כאדם שלמד הרבה שנים בישיבה קשה עלי הפרשה הזו כקריעת ים סוף. קשה לתאר במילים את רעידת האדמה שחוויתי מעצם הטענות של חברי הפורום. אולם נראה כי תמיד המציאות יכולה להידרדר למקום גרוע יותר מחלומותינו השחורים ביותר. שהרי המלחמה התקשורתית שנוצרה סביב הפרשה הצליחה לדרדר אותנו עוד יותר במדרון אמונת החכמים של כולנו. ומבחינה זו לבדה הייתי מייעץ למקורבי הרב להעביר את המאבק מהתקשורת למקומות אחרים. פשוט חילול השם שנוצר סביב המאבק הזה לא ישרת גם אותם אפילו במקרה שהאמת איתם מתחילתה ועד סופה.