בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
היא נשקפת מן הימין והשמאל הקיצוני כאחד, כששני הצדדים מטרפדים כל ניסיון להשיג "מודוס ויוונדי" ביחסים שבין ישראל לערבים
|
אביגדור ליברמן, שר החוץ. מפלגתו עומדת בראש הימין הקיצוני [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ג'סיקה מונטל, מנכ"ל "בצלם". ממובילי השמאל הקיצוני
|
|
|
|
|
|
|
|
כולם מטילים ספקות בעצם אפשרות השגתו של שלום ישראלי-ערבי בתקופה הנראית לעין ומעדיפים את הסטטוס-קוו של לא-שלום-לא-מלחמה, שאינו מחייב ויתור על שטחים | |
|
|
|
|
לא פחות משנשקפת לישראל סכנה מבחוץ, היא אורבת לה מבפנים. סכנה שכזו מגיחה מתוככי הימין והשמאל הקיצוני, כל אחד בדרכו שלו. שני הקצוות עושים כל שלאל-ידם כדי למנוע השגתו של פתרון מתון ומאוזן, שיתקבל על דעת שני הצדדים. פעילותם מתמקדת בלב-ליבו של הסכסוך הערבי-ישראלי, סביב הקמתה של מדינה פלשתינית. לצורך העניין משקיע כל צד מאמצים בלתי-נלאים כדי לטרפד את הממשלה מלהגיע לאיזשהו "מודוס ויוונדי", שיתקבל על דעת כולם. את הימין הקיצוני מובילה ומנחה, בגאווה רבה, "ישראל ביתנו", בראשותו של אביגדור ליברמן, כשאחריה נשרכים "האיחוד הלאומי", בהנהגתו של אריה אלדד, עם שובל-ספיח של "חזית יהודית לאומית", עם איתמר בן-גביר, ברוך מרזל ומיכאל בן-ארי, ממשיכי דרכה של תנועת "כך", שהוצאה אל מחוץ לחוק, ו"נאמני הר הבית", בראשות גרשון סלומון. טרפוד הסכם כולם מטילים ספקות בעצם אפשרות השגתו של שלום ישראלי-ערבי בתקופה הנראית לעין ומעדיפים את הסטטוס-קוו של לא-שלום-לא-מלחמה, שאינו מחייב ויתור על שטחים. למעשה, הם שוללים כל הסכם עם הצד השני, שרק יגבה, לדעתם, מחיר יקר מדי לישראל. לא מעטים מהם דוגלים, בפה מלא, בטרנספר ערבי אל מחוץ לגבולות הקיימים ומתנגדים, בכל תוקף, להקמתה של מדינה פלשתינית עצמאית לצידה של מדינה יהודית. הם גם אלה שיזמו את חוק הנאמנות האזרחית, כדי להצר בכך את צעדיהם של הערבים, לבל יאיימו על הרוב היהודי ביום מן הימים. מנגד בולטת פעילותו של השמאל הקיצוני, דוגמת "בצלם", "גוש שלום", וכל אותם ארגונים תמהוניים למען זכויות האדם, שמתנגדים לפעילותו של צה"ל בשטחים, ששוללים מכל וכל את ההתנחלויות ושנאבקים על זכויותיהם של הפלשתינים בעזה, עדי כדי עימות עם חיילי צה"ל, כשהם מגדילים עשות במשטים שהם מארגנים חדשות לבקרים. לצורך העניין לא בוחלים שני הקצוות לקיים גם הפגנות פרובוקטיביות, המחייבות התערבות צבאית, של יהודים כנגד יהודים, ושבין היתר מוציאות את דיבת הארץ רעה בעיני מדינות העולם ומזיקות לשמה הטוב בעולם הרחב.
|
תאריך:
|
24/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
24/10/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הוא בולשביק סמוי
|
24/10/10 09:45
|
|
2
|
|
עיתונאי ודמגוגיה
|
24/10/10 12:16
|
|
מחלף אלישמע שליד כפר-סבא כיכב בראש רשימת קטעי הדרך הבינעירוניים המסוכנים ביותר במדינה והזקוקים לטיפול דחוף. את הרשימה פרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
|
|
|
סוקרטס כסס את ציפורניו במשרדו השמימי. לאחר מכן נשען אחורה והדליק מקטרת כדי להפיג את הצער העמוק שנשקף מעיניו. אפלטון הקיש בדלת. "כנס, כנס", קרא סוקרטס בקול מדוכדך. אפלטון נכנס חרישית, גרר לעצמו כיסא מפינת החדר והתיישב עליו בעוגמה. "על הפנים, אה?" לחש בקול צרוד. סוקרטס לא ענה. עשן דליל עלה ממקטרתו. שניהם הביטו מבעד לחלון אל שמים כהים וכבדים. כעבור רגעים ארוכים אמר סוקרטס: "חבל שהתאבדתי על הגביע המורעל הזה. הייתי צריך לברוח מהארץ, לסגור משרה בחו"ל עם משכורת יפה וקביעות". אפלטון כחכח בגרונו, שלף מטפחת מכיסו וירק לתוכה. לאחר מכן פלט: "שנים של דיאלוגים הלכו לטמיון. חבל על האידיאות, משל המשתה, המערה. במקום 'המדינה' הייתי צריך לכתוב את 'העסק'. הייתי מכין אחלה פרזנטציה על הפילוסופיה של הכסף ומסדר את כולם, מאריסטו עד קאנט". "אשכרה", השפיל סוקרטס את עיניו. "דמיין אותך ואותי ביחד, ראשי החוג למנהל עסקים. איך נפלנו".
|
|
|
המשחק המדיני עשוי בהחלט להשתנות מהקצה אל הקצה למחרת הבחירות בארצות הברית שיתקיימו ב-2 בנובמבר. יש יותר ויותר סימנים המעידים על כך שצפוי צונאמי אלקטורלי פוליטי שכמוהו לא זכור מאז 1894. זה אומר מהפך טוטלי שבו הרפובליקנים תופסים את השליטה בשני בתי הקונגרס - בית הנבחרים והסנאט - גם יחד. זה לא בטוח, אבל נראה אפשרי יותר ויותר. אפילו ב'טיים מגזין' היה פרשן פוליטי מכובד שניתח את מצבו של הנשיא אובמה כ"מוות פוליטי".
|
|
|
מישהו יכול להסביר מדוע הכרה פלשתינית במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי היא טאבו שאסור לישראלים לדרוש ממנהיגי הפלשתינים לעבור עליו? יש לכך הסבר. אבל הנסיגה של חלקים מהמפה הפוליטית בישראל מהדרישה הזאת היא מעניינת. בתחילת שנות ה-70 אמר מתי פלד, לימים שותפו של אורי אבנרי, בדיון על אש"ף ושלום עם הפלשתינים, ש"כל זמן שאיננו מתקבלים כפי שאנחנו, כמדינה עצמאית של יהודים, הרי מי שאיננו מקבל עניין זה אין לנו ויכוח איתו. יש לנו איתו מלחמה".
|
|
|
לא מעט כותרות צעקניות ומאמרים מתחסדים נגד אהוד ברק ונילי פריאל סיפק לנו בזמן האחרון העיתון שפעם הייתה לו מדינה. אכן, העסקת עובדת זרה ללא התר מגונה בהחלט ומהווה עבירה על החוק. אבל מסע צלב צדקני כזה הופך לפארסה שעה שמתברר כי בעל העיתון, נוני מוזס, חטא באותה עבירה בדיוק, רק שהעניין הושתק. ששש... אסור לספר שבמשך שנתיים העסיק מוזס עובדת זרה ללא התר, ושהעניין נסגר בקנס סמלי במסלול חלופי לעבירה פלילית.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
עמנואל בן-סבו
יין הגיבורים נמזג בטיולי טבע, בחניוני לילה, על גשרים תלויים, בתוככי הכותל המערבי, בסמטאות ובשבילי צפת העתיקה, בשערי ירושלים על רובעיה, בשביל ישראל, בפסגת הר מירון ובמרומי המצדה
|
|
|
יאיר נבות
בימים הקרובים ייחלו להגיע לאוקראינה, דרך פולין, מערכות הנשק והתחמושת שאושרו במסגרת חבילת הסיוע הצבאית, ובראשן טילי ה"פטריוט" - זה עדיין לא צפוי לאפשר לצבא האוקראיני להוציא לפועל מה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|