שלומי ציפורי, עורך הדין של סא"ל עומרי בורברג, עומד לפנות (ג', 26.10.10) ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעצור את המשפט ולהורות על פתיחת חקירה לבדיקה אם סרטון הווידאו שהפיץ
ארגון בצלם לתקשורת והעביר למשטרה הצבאית החוקרת "טופל" והושמטו ממנו קטעים חשובים המוכיחים את צדקת טענת בורברג, לפיה הוא לא פקד על החייל לאונרדו קוראה לבצע ירי.
פנייתו של עו"ד ציפורי נסמכת על חוות דעת של הפיזיקאי נחום שחף, הקובעת על סמך ניתוח זווית קנה הרובה בעת הירי ומסלול הנתז שאותר בצילום, כי מקום הפגיעה של הקליע אינו מאפשר את פציעתו של העצור הפלשתיני, אשרף אבו רחמה, מהקליע או מנתז, הווה אומר: קיים חשד חמור שאשרף אבו רחמה בדה את סיפור הפציעה מליבו והעיד עדות שקר בבית המשפט.
עוד מציין שחף, כי ניתוח קלטת הווידאו מעלה חשד חמור לעריכה ולהשמטה מכוונת של קטעים שצולמו מיד לאחר הירי. בהקשר זה, יש לציין, כי הצלמת נשמעת אומרת בקלטת הווידאו שהיא צילמה את המג"ד מכה את החייל מיד לאחר הירי, ואולם קטע זה אינו מופיע בסרטון בקלטת הווידאו שהועבר על-ידי ארגון בצלם.
הרופא הצבאי: לא היו סימנים לפציעה מכדור גומי טענתו של אשרף אבו רחמה על פציעה לאחר הירי, נבדקה על-ידי חובש ורופא צבאי. להלן עדותו של ד"ר אריק בלטקסיה, רופא בגדוד, שנמסרה ב-21.7.08:
"קיבלנו הקפצה לטפל בפצוע בניעלין. הגענו לצומת [מספר] כניסה לניעלין. היה שם המג"ד ליד הפצוע [מילה לא ברורה] רגוע. מה שאני ראיתי זה היה מכה יבשה בבוהן של כף רגל שמאל. לא היה שבר, סדק, דמם, ראות [כך במקור] לנזק בלתי הפיך. הייתה לו מכה יבשה.
"כשאני הגעתי אמרו לי, שהפציעה הינה כתוצאה מירי של כדור גומי ממרחק יחסית קרוב. איך שאני ראיתי זה היה משהו מאוד שטחי. אני מאמין שאם הכדור היה פוגע ישירות בבוהן, מאמין שהיה גורם לשבר או לנזק יותר גדול ממה שראיתי.
"הוא [אשרף אבו רחמה] התלונן על כאבים בבוהן, אך לא צרח ולא היה בסבל רב. ניקיתי את האזור וחיפשתי אם יש פצע יותר עמוק, אך לא היה. נתתי לו כדור משכך כאבים ושחררתי אותו.
"קיבלתי את הפצוע לאחר שחובש בשטח בדק אותו לפי סמכויות של חובש. לא היה מה לטפל.
"הגעתי [לאזור] לאחר עשר דקות או רבע שעה. הייתי בגדוד וקיבלתי דיווח. מיד נסעתי לשם וטיפלתי בו.
"לא היה צורך לחובשו, מכיוון שלא היה פצע, או דמם. אני בספק מאמין שהייתה פגיעה ישירה, כי אין פרופורציה בין הפציעה לסוג התחמושת. פרט לכך, א.מ.ל. [ראשי תיבות של אין מה לחדש]".
בית המשפט: עדות אבו רחמה "מבולבלת ורצופת סתירות" יש לציין, כי בית המשפט, ובו אל"מ יואל צור (אב בית הדין), אל"מ אורלי מרקמן ואל"מ רמי בן עמי, קבע בהכרעת הדין (15.7.10), כי "לא ניתן לקבוע כי כדור הגומי פגע ברגלו של העד [אשרף אבו רחמה] באופן ישיר", והוא לא נתן אמון בעדותו של אשרף, אותה תיאר כ"מבולבלת ורצופת סתירות". להלן התייחסות בית המשפט לעדותו של אבו רחמה ולסוגיית פציעתו:
"מר אבו רחמה אשרף מסר עדות מבולבלת ורצופת סתירות. כך, שבעוד שבאמרתו במצ"ח מסר, כי נכח במקום על-מנת לחלק לתושבים תרופות ומזון, בבית הדין, בחקירה ראשית, טען כי הלך לו לתומו. רק בחקירה נגדית אישר כי נטל חלק בהפגנה. בדומה, טען תחילה, כי לא עשה דבר בהפגנה ורק לאחר שעומת עם הצילום בו הוא נראה מניף דגל, אישר זאת. העד הוסיף וטען, כי הייתה זו לו ההפגנה הראשונה בה נטל חלק, אך בהמשך, אישר כי טיפס בעבר על מנוף שהובא למקום במסגרת הקמת הגדר, ולא ידע להסביר את הרשעתו בעבר בעבירה של הפרת סדר. ניכר היה כי העד עוין את צה"ל, ועדותו הייתה מגמתית ומוגזמת.
"נציין, כי בהתחשב בעדותו של סגן מוח'תאר, כמפורט לעיל, מצאנו לקבל את דבריו לפיהם הוא אינו בקיא בשפה העברית. בד-בבד יש לקבוע, כי במהלך גביית עדותו במצ"ח, נקט העד במילה 'גומי' עת תיאר את חילופי הדברים ששמע בסביבתו.
"נציין, כי בהתאם להסכמת הצדדים, כעולה מאמרתו של דר' בלטסקיה אריק, רופא בגדוד 71, ואף ע"פ דבריו של העד אשרף - בעקבות הירי, סבל העד מחבלה יבשה בבוהן כף רגלו השמאלית, חבלה שלא הצריכה טיפול רפואי. לא ניתן לקבוע כי כדור הגומי פגע ברגלו של העד באופן ישיר".
במקום אחר בהכרעת הדין נכתב כדלהלן: "ע"פ התשתית הראייתית שהוכחה, ולמעשה לא הייתה שנויה במחלוקת, לא ניתן לקבוע שהכדור פגע באשרף, ויש להניח כי האחרון נחבל קלות בבוהן שמאל, ככל הנראה, מפגיעת נתז".
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
