על מדינה פלשתינית אובמה לא יוותר

ההצלחה העצומה שנחלה המפלגה הרפובליקנית בבחירות אמצע-התקופה של בית הנבחרים האמריקני הפחיתה משמעותית את השפעתו הפוליטית של נשיא ארה"ב ברק אובמה הן בזירה הפנימית והן בזו הבינלאומית. מבית, הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים יגביל כנראה את אובמה ביכולתו ליישם את מדיניותו הכלכלית. מחוץ, מגבירה תבוסתו של אובמה את הבוז שממילא שורר בעולם כלפי חוסר הנחישות של הממשל האמריקני הנוכחי. אלא שדווקא הידרדרות זו עלולה לעודד נשיא שאפתן זה להותיר את חותמו על נושאי החוץ.

בנסיגה המתוכננת מאפגניסטן, ובפיוסם של קוריאה הצפונית, אירן וּונצואלה לא יהיה די. נראה כי המשך קידום "תוכנית השלום" הבלתי מוצלחת - הפעלת לחץ על ישראל להקפאת הבנייה באזורים שתובעים לעצמם הפלשתינים, לוויתור על חלקים ניכרים משטחה ולהכרה בחמאס - דווקא יכול להתאים לצרכיו של אובמה.

לבני שוב מסבכת אותנו

נראה כי הדעה הרווחת בישראל היא כי שינויים בהרכב בית הנבחרים האמריקני לא ישנו את שאיפותיו של אובמה להקמת מדינה פלשתינית. שרת החוץ לשעבר ויו"ר האופוזיציה ציפי לבני ניצלה את פרסום התוצאות של הבחירות בארה"ב לשוב ולבחוש ביחסי ארה"ב-ישראל, כשטענה כי ההפסד של הדמוקרטים - המהווה מפלה אישית של אובמה - התקבל בברכה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו. בנאום מיוחד הכריזה: "בהתחלה היו את כל הפרשנויות מה טוב לממשלה, מהסוג של 'ההפסד של אובמה טוב לנתניהו', ואני שואלת את עצמי: 'השתגעתם?'"

לאחר שהוקיע נמרצות את דבריה של לבני, יצא משרד ראש הממשלה בהצהרה כי: "ראש הממשלה ימשיך לעבוד במשותף עם הנשיא אובמה ואנשיו למען קידום השלום והערכים המשותפים לישראל ולארה"ב". נתניהו, שאמור לבקר בארה"ב בשבוע הבא, ייפגש עם סגנו של אובמה ג'ו ביידן ועם שרת החוץ האמריקנית הילרי קלינטון, אך לא עם אובמה עצמו, שישהה באותה עת בביקור באסיה.

השינויים הצפויים באיושן של עמדות מפתח בבית הנבחרים האמריקני - המצליף החדש אריק קנטור (מווירג'יניה), הרפובליקני היהודי היחידי בבית, וכן היו"ר הנבחרת של הוועדה ליחסי חוץ, אלינה רוס-להטינן (מפלורידה), צפויים לגייס תמיכה חזקה בישראל. בכך הם ילכו בעקבותיו של מנהיג הרוב הנוכחי סטנלי הוייר (דמוקרט ממרילנד) ושל יו"ר הוועדה ליחסי חוץ של הקונגרס הווארד ברמן (מקליפורניה) - תומכיה הקבועים של ישראל.

עם חברת הקונגרס אלינה רוס-להטינן בראשות הוועדה ליחסי חוץ, ועם רוב רפובליקני האוהד לשיטתה הדמוקרטית-קפיטליסטית של ישראל ולצרכיה הביטחוניים, יש לצפות ליתר הבנה בבית הנבחרים למדיניות חוץ אמריקנית שתשרת את האינטרסים של ארה"ב ותתמוך בביטחונה של ישראל נוכח האיומים שמציבים נגדה הפלשתינים, ובכללם חמאס, וכן סוריה ואירן.

יש לקוות כי בית נבחרים רפובליקני ישתמש בכוח הארנק כדי לצמצם את יכולתו של אובמה לבזבז את כספי משלם המיסים האמריקני להעברת סיוע לבור הפלשתיני חסר התחתית. האירופים, הסעודים והאירנים - כולם מממניהם של הרשות הפלשתינית ושל חמאס - ימלאו בשמחה תפקיד זה.

אך אובמה יעשה כל שלאל ידו כדי לשמור על מעמדו כ"מביא השלום". הוא ימשיך להתעלם מן ההכרזות הפלשתיניות החוזרות ונשנות בשפה הערבית כי לישראל אין זכות קיום. הוא לא יתייחס לערוץ הילדים בטלוויזיה הפלשתינית העמוס בתוכניות הקוראות לג'יהאד ולרצח יהודים. במקום זאת, ימשיך אובמה לטעון כי ניתן להגיע להסדר עם עַם המתעקש להרוג אותך.

הממשל האמריקני הנוכחי, כמו קודמיו, נענה למרבית הדרישות הפלשתיניות. אלה קיבלו סיוע של מיליארדי דולרים והביאו בהצלחה ליצירת לחץ על ישראל לעשות ויתורים מזיקים. הפלשתינים התרגלו לטעון כי ישראל מהווה מכשול לשלום, וממשלים אמריקניים, ובמיוחד הממשל הנוכחי, מקבל טענה מגוחכת זו. אך נקיטת קו זה נגד ישראל, וקו מפייס ומתרפס כלפי ישראל, אירן, עירק, פקיסטן ואפגניסטן לא יצרה ידידים ולא הביאה ליחס של כבוד לארה"ב מצד העולם הערבי-מוסלמי.

אבל אין לזלזל בחולשתו של אובמה מבית. הוא קרוב לוודאי ינצל את מעמדו להפעלת כוח משמעותי בחוץ ואולי ייאלץ את ישראל לעשות ויתורים מסוכנים.