מופע האימים של עופר דון-קורליאונה עיני

וואו! איזה מופע אימים הרביץ עופר עיני שלנו בטלוויזיה; יושב לו בתנוחה "דון-קורליאונית" בכורסה רחבה, נועץ עיני פלדה קרות בדנה וייס המפוחדת ומסנן בחיתוך עברייני את תשובותיו. "אהבל" - זו ההגדרה שמצא עבור אהוד ברק. וולאק עיני – הרשמת אותי. נראה לי שגם משה איבגי היה מתרשם ואולי גם לומד מספר ניואנסים לשימוש בתפקידיו העתידיים.

מי זה הסנדק המפחיד ששוחח עם דנה וייס בפרומו ששודר ב-3.11.10 בערוץ 2? מנהיג פועלים אחראי ונבון כפי שהכרנו אותו עד כה, או שהיה זה האגו שתפח והשתלט על עופר עיני הפרגמאטי, המתון, הקופרטיבי, שכה היטיב להתנהל ולהימנע ממהלכים דרמטיים ומזיקים במחיר פרסום וצבירת כוח?

כמו שזה נראה, היה זה מר הייד, האגו. אגו תופח בדרך-כלל (ויסלחו לי קוראי הרשימה על היסחפות לשפת הרחוב, זה מדבק) כשהשתן עולה למוח. זו לא אבחנה רפואית אלא מטאפורה כמובן. אדם שהישגיו הלא-מבוטלים משכרים את חושיו וכולאים את צניעותו הטבעית תחת בלון של אוויר חם.

האיש הזה, במצבו הנוכחי, בסכנה. מהמקום שבו הוא נמצא, קל מאוד לאבד פרופורציות ואת הקשר למציאות. מכאן, הדרך להתרסקות קצרה. ולא שאני דואג מאוד לאיש עופר עיני – כמו שאני דואג יותר לעצמנו, כי כפי שהספקנו להכיר את מפלגתו של הנ"ל, שמתאימה לפניני ההגדרות שהשמיע בראיון לא פחות מאשר לזה העומד בראשה – זו הדרך הבדוקה לראשות המפלגה הזאת, ומשם למשרד הביטחון, ומשם לנסראללה שיזכור את השם עופר עיני, ומשם לביצועים ה"מופלאים" שהפגנו במלחמת לבנון השנייה. לא הייתה טעות אחת, כמאמר עיני, שמפלגת העבודה פסחה עליה בבואה לבחור את מנהיגיה.

אז יש לי תחינה קטנה לעופר עיני: תרגיע, תנחת, עזוב אותך מהסרטים, הם לא יביאו אותך רחוק יותר מהדרך שהלכת בה עד כה, בתבונה, תוך הפגנת מנהיגות שקטה, סולידית, חזור ותהיה כפי שאתה באמת, כי זקוקים לך במפלגה המרוטה הזאת, אבל לך כעופר עיני ולא כגנגסטר צעצוע מהמרקע. זה לא שברק לא הרוויח ביושר את כל הביקורת שהוא חוטף מכולם, אבל ראבק – קצת סטייל, זה לכבודך עופר עיני וגם לכבודנו.