גדעון לוי: פרס צבוע, גרוסמן ועוז פחדנים

גדעון לוי, מבכירי העיתונאים ב'הארץ', מסביר בראיון עיתונאי כי הוא מעדיף את שר החוץ אביגדור ליברמן, שפיו וליבו שווים, על פני הנשיא שמעון פרס "הצבוע", ש"מדבר שלום ועושה את ההפך". הסופרים עמוס עוז, דוד גרוסמן וא.ב. יהושע, טוען גדעון לוי, כבולים באידיאולוגיה הציונית הישנה העומדת בסתירה לזכויות אדם, לשוויון, לדמוקרטיה. לדבריו, שלושת הסופרים נעדרי אומץ להתנתק מהציונות הישנה ולבחור בדרך הצדק והשוויון. להלן קטעים מהראיון שערכה עימו ג'יימי שטרן ווינר ב-20.8.10 (מומלץ לקרוא את הראיון בגרסתו המלאה באנגלית):

שאלה: לא מזמן סיימתי לקרוא את ספרו של יצחק לאור, "מיתוסים של הציונות הליברלית", אשר הוא, באופן ברור, ביקורתי נגד השמאל הציוני. מה אתה חושב על העמדות המדיניות של דוד גרוסמן, עמוס עוז, א.ב. יהושע ומרצ? האם הם מציעים גישה ביקורתית רדיקלית מספקת כלפי המדיניות הישראלית, ואם לא, מדוע הביקורת שלהם מתונה כל-כך?

גדעון לוי: ראשית כל, לפני מספר שבועות אירחתי את עוז ואת יהושע בביתי לארוחת ערב, ולכן אני צריך להיות מאוד זהיר במה שאני אומר, אך אני ביקורתי מאוד לגבי סוג כזה של חשיבה. את יכולה להוסיף את שמעון פרס ואת [מפלגת] העבודה ל[רשימה] זו. זו צביעות ישראלית טיפוסית, ואני בהיבטים רבים מעריך את [שר החוץ אביגדור] ליברמן יותר מאשר שמעון פרס, בגלל שאצל ליברמן את לפחות רואה את מה שאת מקבלת. ברור מאוד במה הוא תומך. לגבי אנשים כמו שמעון פרס או מרצ - ואינני אומר שהם זהים - ויהושע וגרוסמן, הם רוצים לאכול מהעוגה ולהותיר אותה שלמה, כמו שאומרים בעברית. זה לא יכול לעבוד.

אני סבור שאין להם אומץ, לחלקם. אחרים, כמו שמעון פרס, צבועים, ומדברים על שלום ועושים את ההפך. אני סבור שלעוז, ליהושע ולגרוסמן, אותו אני מכיר באופן אישי, כוונות טובות. ואולם, בהיבטים רבים הם עדיין כבולים באידיאולוגיה הציונית. הם עדיין לא השתחררו מהאידיאולוגיה הציונית הישנה, אשר באופן בסיסי לא השתנתה מאז 1948, כלומר שליהודים זכות על הארץ, כמעט זכות בלעדית. הם מנסים למצוא את דרכם להיות ציונים ולתמוך בשלום ובצדק. הבעיה שהציונות, במובנה הנוכחי, עומדת בסתירה לזכויות אדם, לשוויון, לדמוקרטיה, והם לא מכירים בכך.

קשה להם להכיר בכך ולהבין זאת. לכן, עמדתם היא עמדה בלתי אפשרית, שכן הם רוצים להשיג את הכל: הם רוצים ציונות, הם רוצים דמוקרטיה, הם רוצים מדינה דמוקרטית, הם רוצים מדינה יהודית, אבל הם רוצים גם זכויות לפלשתינים. מאוד נחמד שהם רוצים הכל, אבל עליך לבחור, והם אינם אמיצים מספיק כדי לבצע את הבחירה שלהם. וכך עשה יהושע! בספר יש החלפה בינו לביני. כך הוא עשה.