תיאטרון גשר מציג - וידויו של רוצח

תיאטרון גשר מפתיע שוב: הפעם, עם מונו דרמה על-פי רומן של טולסטוי, בשם סונטת ק ר ו י צ ר בבימוי של יבגני אריה, עם שחקן יחיד משה איבגי. שעה וחצי של שחקן אחד על במה, המגולל לפני הקהל את סיפור אהבתו ותשוקתו לאישה מלאכית יפה ומוכשרת שנישא לה. מה עושים חיי הנישואין לגבר ולאישה ואיך נישא הגבר על כנפי תשוקתו, קנאתו, רכושנותו, תחושת הבעלות המוחלטת שלו על גופה ונפשה של אשתו.

אנחנו לא יודעים הרבה על הרקע של המספר, הנוסע ברכבת, ליעד לא ידוע. ברוסיה כמו ברוסיה המרחקים ארוכים, הנסיעה ברכבת ארוכה. הבמה, התפאורות וקטעי הוידיאו על הבמה ,בתיאטרון גשר יוצרים את האווירה הכבדה, את רמזי הטרגדיה בלתי נמנעת, אל הסוף הפטאליסטי. על המספר יודעים הצופים רק שהוא איש רוסי, פרי יצירתו של טולסטוי מחשובי הסופרים הרוסים במאה ה-19 ובכלל.

לייב טולסטוי נולד בשנת 1828 למשפחת אצולה, כתב יצירות מופת ספרותיות שעל פיהם נכתבו אופרות ומחזות והוסרטו סרטים. מלחמה ושלום היצירה הגדולה שלו בת 1400 עמודים מספרת בריאליזם על כיבוש רוסיה על-ידי נפוליון ברבע הראשון של המאה ה-19. יצירות נוספות של טולסטוי הם אנה קרנינה , יצירה שבחלקה היא בעלת יסודות אוטוביוגרפיים כמו גם סונטת קרויצר ויצירות אחרות .טולסטוי נישא לסופיה אנדרייבה בר, בגיל 36 כאשר היא הייתה בת 20 ,חיו יחד והולידו ילדים עד מותו בשנת 1910.

הגבר ברכבת מספר לנו את תולדות תשוקתו כנער וגבר צעיר, לקוח של בתי בושת ומפגשים מזדמנים כמו רוב בני דורו, מכור, פחות או יותר למין כמקור עונג ובעיקר כצורך גברי בלתי נשלט ולעיתים נשלט חלקית, בערמומיות הנדרשת במאבק המינים. (לשכב, מעולם לא להתחייב ל"משהו רציני"), מתאהב לאחר שהכיר נשים רבות וטעם "מכול דבר" ביפהפייה צעירה, בתולה, כחולת עיניים, מנגנת על פסנתר, מעודנת, אישה צעירה ,מינית וחושקת. הם מתחתנים. הוא מתייסר בייסורים מכול סוג, במהלך חיי הנישואים מלאי הכשלים והתשוקות. כאשר האישה היפה הופכת לאם, חמש פעמים, הוא מתייסר, כי הילדים מסיחים את דעתה ממנו. "ביום שנאתי אותה, בלילה חשקתי בה".

זהו הבעל שחושב כמו מרבית הבעלים כי האישה היא רכושו , לומד לדעת כי יש לה גם חיים משלה. היא אוהבת מוזיקה ואוהבת לנגן על פסנתר. מוזיקה זה לא ממש האלמנט שלו. זהו עולמה. כל דבר בקיום שלה הוא מושא קנאתו הגוברת והולכת. הוא רואה את הגברים המתבוננים באשתו היפה והמושכת ויודע על מה הם חושבים, הוא מרגיש, מראשית הנישואין כיצד התשוקה שלה מתחלפת בהתרחקות. קנאתו נוכחת שם כל הזמן, עד שגבר מסוים נכנס לחייהם ומתחבר אל אשתו בנושא מוזיקה. הקנאה נהפכת לתולעת המכלה כל חלקה טובה במוחו והופכת אותו למטורף שכל חייו סובבים סביב אשתו ו"המאהב" שכלל לא בטוח שהוא מאהב בכלל.....

תחת בימויו של יבגני אריה האווירה היא טרגי-רוסית, משה איבגי הוא רוסי, גבר קנאי ומרוכז בעצמו המוביל אותנו בשבילי הטרוף, הקנאה, והשתלשלות העניינים, האצה לה אל הסיום הצפוי. ריאליסטי וציני רגשני ומטורף כמו שטולסטוי צריך להיות בתרבות המקדשת את הגורליות- הדרמה-טרגדיה.

זה לא מחזה קל ולא מחזה בידורי. אידיאלי לחובבי תיאטרון מושבעים וגרופים של משה איבגי. שחקן נהדר.