אם בכלל ואם וכאשר יילך עופר עיני לעסקים, כפי שמדווחים באחרונה, זו תהיה הליכה חוקית, לגיטימית ואפילו כשרה. היא לא תדיף שום ריח. לא לכאן (ניחוח) ולא לכאן (סירחון).
הליכתו לעסקים לא תותיר כאן דבר, למעט שובל דק של לא-כלום. ניתן יהיה לומר כי עוד עסקן, אשר במשך שנים דאג לכסף הקטן של ה"פועלים" - במירכאות או בלעדיהן - הלך בעקבות הכסף הגדול.
במחשבה שנייה, הליכתו בכל זאת תותיר כאן דבר-מה. משהו שקשה לזהותו, קשה להגדירו, קשה לכנותו בשם. תיוותר איזו עצבות שקטה, מינורית. ייוותר טעמה החמצמץ של איזו מרירות. הנה, גם לוחם הצדק הגדול לא עמד בפיתוי. זה אנושי, אבל זה מצער. זה אנושי, אבל זה עצוב.
ואולי אלה רק אנחנו שהיינו שבויים בדימויו כאביר לוחמי הצדק, כמי שיעמוד על משמרת הזכויות הגזולות של העשוקים, כמי שייאבק למען מיצוין, כמי שאם לא הוא - אין מי מלבדו. האחרון שנותר במשלט. ועכשיו, מתברר, יש רחשים על עזיבתו את המשמרת. לא, זו אינה הפקרות. זו הליכה-שבי אחרי הפיתוי שאין לעמוד בפניו.
יש לו מה להרוויח (כסף, אלא מה), אבל יש לו גם מה להפסיד. אשראי. דימוי.
עופר עיני עומד על סף מימוש אופציות. הוא עושה נכון וחכם, יגידו המצדדים במעבר (לא, נחמה, זו אינה עריקה, את נסחפת טיפה) אל הגדה של ההון, תוך כדי ניצול מומנטום שהוא צבר בהיותו "האיש החזק במשק" – ואף זאת במירכאות ובלעדיהן - אימתם של פקידי האוצר.
מחוספס, נעדר תחכום לשוני, נוקט בלשון לא מהוקצעת, ודאי לא מעודנת, ודאי כזאת שלא עברה עיבוד שבבי, בעודו נתפס במכשיר ההקלטה ומונצח בעדשת המצלמה, משפד את
אהוד ברק על שיפוד הפוך, כששאל אותו בנימה שסימן השאלה בה חזק יותר מכל סימן קריאה - "מה אתה אהבל?" - מותיר אחריו, באותו מתחם חלול שבו לא ייוותר ממנו דבר, איוושה קלה של פספוס, של החמצה.
הוא ודאי ייטיב לעשת לביתו. זו ודאי זכותו. המאמר הזה מלא ודאויות. עופר עיני מעולם לא היה בחייו הציבוריים איש של ספקות, של קצוות פרומים. מעודו לא עיגל פינות, לא יישר קווים עם איש. נאמן לתפישתו (המשתנה?) הוא תמיד הלך עד הסוף, מה שנחשב אצלו כסוף. הסוף שהוא הכתיב, הסוף שאליו חתר והוביל.
עד היום הוא הוכיח כי הוא אולי היחיד במשק שמסוגל להיישיר מבט ולא למצמץ מול הקשורים בקשר הגורדי הון-שלטון. הוא עשה זאת לא כשווה בין שווים אלא כראש וראשון לבלתי שווים, לעניים הרגילים הישנים ולעניים המושפלים החדשים. ועכשיו הוא, לפי מקורות שונים, חוצה את הקווים. לא אהבל. חבל.