|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חוגגים את הסילבסטר? בטח תרצו גם חופש...
|
השנה ערב הסילבסטר חל ביום שישי כך שמרבית העובדים יוכלו להתאושש מהחגיגות והחמרמורת בבית ביום השבת ● ומה לגבי עובדים הנדרשים לעבוד בערב שישי, אך מעדיפים לבלות הסילבסטר בחגיגה?
|
|
חמרמורת מוקדמת או חופשה? שנה אזרחית חדשה
|
|
|
|
|
חגיגות הסילבסטר וראשית השנה האזרחית החדשה כבר מזמן אינן נחלתם של הנוצרים בלבד ועובדים רבים, בני כל העדות, מבקשים לציין ולחגוג את סיום השנה. השנה, ערב הסילבסטר חל ביום שישי כך שמרבית העובדים יוכלו להתאושש מהחגיגות והחמרמורת בבית ביום השבת. ומה לגבי עובדים הנדרשים לעבוד בערב שישי, אך מעדיפים לבלות הסילבסטר בחגיגה?
סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, מאפשר לכל עובד לבחור יום אחד בשנה אותו יוכל לנצל לחופשה לפי בחירתו. "יום הבחירה" הנו חריג לכלל, לפיו המעסיק הוא שקובע את ימי החופשה, אך תיקון בחוק חופשה שנתית מאפשר כעת יום חופשה נוסף לבחירה.
במאי האחרון תוקן חוק חופשה שנתית, כך שלזכות עובד עומד כעת יום בחירה נוסף, מתוך רשימה קבועה המעוגנת בחוק. בין האפשרויות שמציעה הרשימה, מופיעים חגי הדתות השונים הכוללים גם את ערב ראשית השנה האזרחית, קרי ערב הסילבסטר.
אולם, על-מנת שעובד יוכל להנות מפריבילגיה זו, עליו להודיע למעביד על כוונתו לנצל יום חופשה זה 30 ימים מראש. במידה ולא הודיע העובד מבעוד מועד, ייאלץ לסמוך על טוב ליבו ויכולת ההתחשבות של המעסיק.
אז שיהיה סופ"ש נעים ושנה אזרחית טובה!
|
|
עו"ד יוסי חכם, ממשרד עו"ד חכם את אור-זך, עוסק בדיני עבודה ומרצה בתחום זה באוניברסיטת חיפה
|
|
| תאריך:
|
31/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
31/12/2010
|
|
עו"ד יוסי חכם
|
|
חוגגים את הסילבסטר? בטח תרצו גם חופש...
|
|
|
|
|
|
|
|
כבר בפרשתנו, שבמרכזה מכות מצרים, נולד המושג כור ההיתוך. המכות באות בתגובה להכבדת לב פרעה, המכביד את עולו על ישראל ומעצים את סבלם. הדפוס חוזר על עצמו בכל המכות על ארבעת השלבים: התראה מה' על בוא המכה, אם פרעה לא ישחרר את היהודים. בשלב הבא מופיע תיאור המכה בעקבות סירוב פרעה. אחר-כך באה הבטחת פרעה לשַלח את היהודים מארצו, ובעקבותיה הפסקת המכה. משהתברר שהייתה זו הבטחת שווא, מונחתת מכה נוספת על המצרים.
|
|
|
|
|
"לֹעֵג לָרָשׁ, חֵרֵף עֹשֵׂהוּ - שָׂמֵחַ לְאֵיד, לֹא יִנָּקֶה" [משלי י"ז, ה']. משעה שהוכרע דינו של משה קצב והוּקע קלונו ברבים, אין מקום לשמחה. הכרעת הדין הייתה אירוע מכונן במובן של מקים ומייסד עניין ולא סיבה למסיבה. הואיל ומדובר במי שהיה האזרח מספר אחת, נשיא מורם מעם שהיה אמור להיות מופת לבריות, עולָה חשיבות העניין אל מעלת הרצינות וכובד הראש, ואין מקום לשמחה. נשיא מדינת-ישראל נפול נפל, רוּסָק והתרסק, והוא מתפלש בסחי ורפש, ולשמחה מה זו עושה? מהו הלקח הנלמד ואיזהו ההישג המושג בַּשמחה המיותרת הזאת?
|
|
|
|
|
יום ה', 30.12.10, שעה 09:30 לערך. היועץ האסטרטגי לתקשורת רונן צור, אחד מיועציו לשעבר של משה קצב, נשיא המדינה לשעבר, עלה לשידור בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל, בעניין משפטו של קצב, שהורשע בשני מעשי אונס והטרדות מיניות.
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר קראנו שלפתע צץ לו מנהיג בעם ישראל, משה רבינו. מכורח הנסיבות, עיקר הפעילות שלו היא מול פרעה מלך מצרים, אבל זה רק לאחר שהתוודע לבני עמו ובאופן כללי קיבל את אמונם. בפרשת השבוע שלנו אנחנו קוראים שהוא מתחיל לפעול לשחרור עמו, עם העבדים, מארץ העבדות, ארץ מצרים. האמת היא שעל אודות התחלת הפעילות הזאת קראנו בפרשה הקודמת, פרשת שְׁמוֹת [פרק ה']: [א] וְאַחַר, בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ, אֶל-פַּרְעֹה: כֹּה-אָמַר ה', אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר. זה קורה לאחר שבישרו לעם את דבר השליחות שקיבל משה מה' יתברך להוציאם מארץ מצרים, ובעקבות כך הם קיבלו את אמון העם ששמח על הבשורה וביטא זאת בדרך היהודית המקורית: וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. אלא ששמחת העם הייתה מוקדמת מדי כי פרעה התקומם: [ב] וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה--מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל: לֹא יָדַעְתִּי אֶת-ה', וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ.
|
|
|
|
|
