נתניהו: הבעיה שלנו היא אירן, אירן, אירן". (ישראל היום 12.01.11)
כן. מר נתניהו. אירן היא הבעיה שלנו. אבל לא אירן, זו שאתה מתכוון אליה. אירן 'שלך' שייכת לפוליטיקה הגבוהה שאיננה מתחברת לחיי היום יום של כלל אזרחי ישראל. אירן 'שלך' היא האיום שאתה מקווה שתסמא את עינינו מלראות מה קורה אצלנו.
אצלנו ולא שם ומשם. כי מה שקורה כאן, הוא ניצנים של שלטון אייטולות. ואינני מתכוונת לצעקה שקמה בעיקבות הדרישה לגלות את המקורות הכספיים של אירגוני 'זכויות אדם' למיניהן. כי זה צודק לחלוטין לראות מאין וממי מגיע הכסף המממן את הפעולות נגד צה"ל ומפקדיו. הייתי מרחיקה לכת ובודקת עוד אלפי עמותות הקיימות בארץ, כולל כל העמותות לצדקה שאיש אינו בודק מי העומד מאחורי פעילותן.
אבל, לא. אינני מתכוונת לזה. אני מודאגת הרבה יותר בשל האפשרות הקיימת במדינת ישראל, להעמיד אדם נטול כל הבנה לחינוך, לתרבות ולהשכלה, כראש עירייה לעיר בת עשרות אלפי תושבים. ראש עירייה, שכל הבנתו מסתכמת בהחלפת מדרכות, צביעת הבתים בלבן, בניית 'פילים לבנים' והתהדרות בטיילת שנבנתה ממילא בכספי תורמים. אבל זה עדיין לא מעמיד את האיש כלא ראוי לתפקידו. מה שכן מפחיד, וזו השיטה האירנית - זו העריצות, שיטת ההפחדות של התושבים. מניעת עריכת הפגנות, תוך איום ממשי על אנשים כדי שלא יצאו להפגנות. מדינה שמתהדרת בהיותה דמוקרטית - לא יכול להיות שאיש אחד יוכל לשתק עיר שלמה.
אומרים לי :"זאת הדמוקרטיה. אתם בחרתם." ומה לגבי איומים בבחירות? מה לגבי אילוצי פרנסה? מה לגבי קניית קולות?
ואני שואלת: "היום, כל מזכירה צריכה לזכות בתפקידה, באמצעות מכרז בו היא נדרשת בתעודות השכלה (והיום כבר גם השכלה אקדמית), תפקידיה בעבר והמלצות יושר. ואילו לראש עירייה יכול להבחר סתם 'מייכר' פוליטי שאין לו שום תובנות לצרכים של אזרחים. לשימור תרבותה של העיר ועברה. לקיום תרבות. למילוי בתכנים את הבניינים היפים שבנה. לשימוש במבנים שבנה כמועדוני נוער והם עומדים שוממים (הם משמשים רק כתצוגה לאורחים). ומעל לכל - זלזול מוחלט באזרחי העיר ובחיריהם. זלזול מוחלט בממצאים של
מבקר המדינה אותם הוא מנפנף בהנף יד. באי ציות לחוק ולפסיקת בית משפט. איש כל-יכול. איש אשר החוק קיים רק כדי לשרת אותו. איש המתנהג כטירן שמרגיש שהעיר שלו.
זו אירן האמיתית המאיימת עלי, אדוני ראש הממשלה. אירן שלך רחוקה ממני מרחק רב. וזו לא רק עיר אחת בישראל. המנגנון שהתפתח כאן בכל השנים מאז עלייתו של מר
דוד לוי, איפשר לטירנים רבים, לזכות בתפקיד ראש רשות, ולא בדרכים דמוקרטיות. אלא שהאזרח הפשוט, אינו יכול להתייצב מול מנגנון אדיר ומשומן היטב. האזרח הפשוט נאנק, פעם אחת תחת עריצותו של ראש הרשות, ופעם שנייה תחת מחדליו של השלטון המדיני.
בחיי שלי, כאן ועכשיו, אני מרגישה בדיוק כמו אזרחי אירן המייחלים לחופש דמוקרטי. אז תחזור הבייתה, אדוני ראש הממשלה ותתחילו, אתה ושריך וחברי הכנסת, לנקות את 'אורוותיך' ולא אורוות שכניך.