מאיר שטרית, אני גאה בך

תומכי מפלגת קדימה וחבריה צריכים להצדיע למאיר שטרית, שהפגין בסוף השבוע מנהיגות בקדימה, כאשר בניגוד לדעת הקהל הפופוליסטית החליט להגיע ולתמוך בהפגנת השמאל. שטרית הגיע להפגנה, למרות שאינו מזדהה עם פעילות הארגונים השמאלנים שהיו בהפגנה, כי הוא מבין ש"קנה האקדח" שהיום מכוון כלפי ארגוני השמאל מחר יכול להיות מכוון כלפי קדימה וכלפי אזרחים אחרים במדינה. בצעד מנהיגותי גינה את הכוונה של מפלגת ליברמן והקיצונים בליכוד לחסל את ארגוני השמאל, כשהוא מתריע מההשלכות העתידיות של רדיפת השמאל על הדמוקרטיה הישראלית, ופחות עוסק בוויכוח המדיני. כחבר ופעיל בקדימה, אני גאה בכך ששטרית נכח בהפגנה, אבל באותה מידה אני מאוכזב מכך שציפי לבני לא הגיעה להפגנה, ושוב "ויתרה" על המנהיגות שנדרשת ממנה כיושב-ראש האופוזיציה.

הוויכוח היום בחברה הישראלית הוא ויכוח הרבה יותר מהותי, מאשר הוויכוח בין מחנה הימין למחנה השמאל, ולכן אסור למנהיגות קדימה להתעלם מהוויכוח הזה, והיא חייבת להביע עמדה ברורה בנושא. מדובר על לא פחות מאשר ויכוח על מהות הדמוקרטיה הליברלית הישראלית, והיכולת שלה להתקיים למרות המשברים הקשים שעוברים עליה. ההצעות הקיצוניות שמוצעות בכנסת חדשות לבקרים, על-ידי "מפלגת ליברמן" וחברי-כנסת קיצוניים אחרים, אינן פוגעות רק בערבים או בארגוני שמאל קיצוני - הן פוגעות בראש ובראשונה בנו האזרחים. כל החלטה או פעילות בכנסת, שהמטרה שלה היא לדכא עמדה פוליטית כזאת או אחרת, נותנת עוד "סטירה" לדמוקרטיה הישראלית, ובעתיד תפגע בכל אחד ואחד מאיתנו האזרחים.

באותו אופן שליברמן, האיש ששולט על המפלגה השלישית בגודלה בישראל, דורש היום לחקור ארגוני שמאל, כך מחר הוא יבקש להתחיל לחקור גם עיתונאים שמבקרים את מעשיו, אזרחים שפועלים נגדו, או פוליטיקאים אחרים שלא מסכימים עם עמדותיו. כבר היום עולות בכנסת קריאות פשיסטיות לרדוף ולמגר אנשי שמאל - קריאות שצריכות להטריד את כל אזרחי המדינה, בין אם הם משתייכים למחנה הימין או למחנה השמאל.

עם ישראל נמצא היום במשבר גדול, כאשר רואים התפרקות ערכית ושבר גדול בחברה הישראלית, שמאיים על היכולת שלנו להתקיים כחברה דמוקרטית ליברלית. מדובר בשבר זהותי וחברתי שמפצל ושובר את החברה הישראלית, כשלאט-לאט נוצרים בה יותר ויותר בקיעים. פערים חברתיים הולכים ומתגברים, בידול גובר של אוכלוסיות גדולות בחברה הישראלית, חוסר נחת אזרחית, והתפוררות של מעמד הביניים - הם רק חלק מהאתגרים הקשים שניצבים אל מול החברה הישראלית, שאינה מצליחה לייצר מנהיגות שתוביל אותה לעתיד טוב יותר. היציאה מה"בוץ" הזה שאליו נכנסה החברה הישראלית מותנית בכך שנצליח לייצר מנהיג שיסחף את העם לעתיד טוב יותר, ולא יסתפק בהליכה אחרי מאוויים של העדר, שעד כה לא מצא את הדרך לבניית חברה בריאה וטובה יותר.