"דייט" לכל דבר [צילום: איתמר לוין]
דוכני מזכרות ליד איצטדיון קמפ נואו [צילום: איתמר לוין]
|
בקרון הרכבת התחתית, בדרך חזרה מהמשחק בין קבוצות הכדורגל ברצלונה ומלאגה בשבוע שעבר, נסעו ארבעה בני משפחה: סבא, סבתא ונכדיהם. כי בקמפ נואו, אצטדיונה הנודע של אחת מקבוצות הכדורגל הטובות ביותר בעולם, הצפייה במשחק היא בילוי משפחתי.
סימנים לכך ניתן היה לראות כבר בדרך למשחק. לצידי נסעו בתחתית לא רק צעירים בני 25-20 עטופים בצבעי האדום-כחול של בארסה, אלא גם חברותיהם. לא זו בלבד שהבנות מתעניינות בכדורגל; המשחק מהווה "
דייט" לכל דבר. בקרון היו כמה אוהדים של מלאגה, וגם אחד מהם היה מלווה בחברתו - ללמדכם, שגם צעירות מהמחנה היריב מרגישות כאן בנוח.
מסביב לאיצטדיון ההמולה רבה. ככלות הכל, 98 אלף צופים ממלאים אותו בכל משחק של בארסה, שאינה רק קבוצה נפלאה אלא גם מוקד גאווה קטלוני במאבק ההיסטורי-תרבותי-פוליטי נגד ההגמוניה הספרדית שמרכזה מדריד. אך עם כל ההמולה - הסדר מופתי.
האווירה נהדרת, עם דגלים וצעיפים וכובעים ומה לא, הכל כמובן באדום-כחול. קרנבל אמיתי, במובן החיובי ביותר של המילה. אין צעקות, אין מהומות, אין דחיפות, אין קללות, אין שיכורים. יש קצת ספסרים, כמו בכל מקום, אבל הם רחוקים מלהוות מטרד ובוודאי שאינם איום. ואגב ספסרים: ניתן לקנות כרטיסים באתר של בארסה, במחירים המתחילים מ-20 אירו - עוד סיבה לכך שמשפחות שלמות יכולות להרשות לעצמן את החוויה.
|
הגרעין הקשה, נוסח קמפ נואו
|
|
|
|
|
|
לא קללות ולא גזענות [צילום: איתמר לוין]
|
|
שחקני מלאגה יוצאים יותר בזול, פשוט משום שהם אינם מהווים איום של ממש על הקבוצה של פפ גווארדיולה. כאשר הם כובשים שער ומצמקים ל-1:3, מתעוררים דווקא אוהדי ברצלונה: "בארסה, בארסה". תשואותיהם של כמה אלפי אוהדי מלאגה נבלעות מיד.
את העידוד מובילה קבוצה קטנה, כנראה לא יותר מכמה מאות אוהדים, היושבת מאחורי השער הצפוני. זהו הגרעין הקשה של אוהדי בארסה - אבל לא הגרעין הקשה השלישי של בלומפילד וטדי, אלא אוהדים שרופים היושבים במקומות הזולים ביותר ובאים לכל משחק. די בכך שהם יתחילו לשיר, ותוך שניות כל האיצטדיון (טוב, למעט אוהדי מלאגה ומאות העיתונאים ואנשי התקשורת) יצטרפו אליהם.
חשוב מאוד להדגיש: מעורבותו של הקהל נשארת תמיד בגבולות הטעם הטוב. אין קללות, אין נהמות גזעניות, ודאי שאין מהומות או שבירת כיסאות כנהוג בליגה ים-תיכונית אחרת וקרובה יותר. אין ספק, שזוהי אחת הסיבות המרכזיות לכך שלמרות שהמשחק מסתיים קרוב לשעה 23:00 ומחר יש בית ספר, הורים רבים אינם מהססים להביא אליו את ילדיהם.
החוויה נמשכת גם לאחר שריקת הסיום. כמעט 100 אלף יוצאים בבת-אחת לרחובות הסמוכים לאיצטדיון, הגובל מצידו האחד באזור מגורים ומצידו השני באוניברסיטה של ברצלונה. כלומר: ממש לא מדובר בשטח פנוי. אך היציאה מתנהלת בסדר מושלם. כמה שוטרים מכוונים את התנועה בצמתים הסמוכים לקמפ נואו, יש קצת עומס בתחתית - וזהו. עוד בילוי משפחתי מושלם הגיע לסיומו. להתראות במשחק הבא.
|
|
לא רק כדורגל, גם גאווה לאומית
|
|
|
|
|
|
זקנה וטף במשחק [צילום: איתמר לוין]
|
|
בין ההמונים ניתן לראות משפחות שלמות, כולל ילדים בני שש-שבע. ראיתי גם לא מעט מבוגרים בני 60 ומעלה, ואפילו זקנה נחמדה שככל הנראה כבר מזמן חגגה את יום הולדתה ה-70. ההורים יכולים לקחת את ילדיהם למשחק ללא שום חשש, והזקנים יודעים שאיש לא ייטפל אליהם.
האהדה אמיתית, למרות שוודאי קל מאוד לאהוד את אחת הקבוצות המצליחות ביותר בהיסטוריה. נערה אחת לובשת חולצה עליה מופיע שמו של רונאלדיניו, שכבר מזמן אינו בקבוצה. בחור אחד מתעטף בצעיף המנציח את הזכייה בליגת האלופות בשנת 2005. זה מראה, שהאהדה מתמשכת ואינה תלויה בשחקן או בזמן. כך גם העובדה שהאיצטדיון מלא כמעט לחלוטין במשחק ליגה שאינו אטרקטיבי במיוחד; ערב המחזור, בארסה ראשונה עם 49 נקודות - 32 יותר מאשר למלאגה שבמקום ה-16, על סף הקו האדום. אבל האוהדים מתייצבים כאילו מדובר בסופר קלאסיקו נגד ריאל מדריד.
45 דקות לפני שריקת הפתיחה, האווירה באיצטדיון היא של קונצרט רוק, עם מוזיקה רעשנית וכרוז שמלהיב את הקהל. בשעה 20:30 עולים שחקני מלאגה להתחמם ומתקבלים בשריקות בוז אדירות - למרות שתפוסת האיצטדיון כרגע היא אולי חמישית מתכולתו. שש דקות מאוחר יותר היציעים רועדים משאגות: בארסה עולה להתחמם. את התשואות הסוערות ביותר מקבל ליונל מסי, שבוע לאחר שזכה בפעם השנייה ב"כדור הזהב" לשחקן הטוב בעולם.
במשחק עצמו, הקהל פעיל כמעט ללא הרף. כל מהלך של בארסה זוכה לתשואות, אפילו אם הוא מסתיים בלא כלום ואפילו אם מדובר במסירה אחורה לשוער. כאשר מעז השופט שלא לשרוק לעבירה נגד שחקני הקבוצה המארחת, הוא מקבל מיידית את דעתו של הקהל בדמות שריקות בוז מחרישות אוזניים, גם כאשר התוצאה כבר 1:4 לבארסה והמשחק הוכרע מזמן.
|
|
|
יציע העיתונות באיצטדיון [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
24/01/2011
|
|
|
עודכן: |
25/01/2011
|
|
|