האגדה על לחימה שאינה יבשתית

בעיתוני סוף השבוע ניתן היה לקרוא כי הסכנה המרכזית לישראל במלחמה הבאה היא מטחים של רקטות שינחתו על ישראל מדרום ומצפון. עשרות אלפי רקטות של החיזבאללה בתוספת טילים מסוריה ואליהם נלוות הרקטות של החמאס.

ומה המסקנה של המומחים? אין צורך בלחימה קרקעית כי מדינות ערב וארגוני הטרור מבינים שבקרב היבשתי הם יפסידו ולכן בניית הכוח שלהם מבוססת על טילים. ומה על ישראל לעשות? להבין שהקרב היבשתי מיותר, ככה מדברים מומחים למיניהם כאילו לא הייתה מלחמת לבנון השנייה וכאילו לא למדנו דבר.

אם אכן תותקף ישראל במטחי רקטות ברור לצערי שלא ניתן יהיה לעצור אותם בפיתוחים טכנולוגיים מרשימים כמו "כיפת ברזל", ולא בגלל שאינם ישימים אלא בגלל עלותם וחוסר ההצטיידות בהן כבר זמן רב. מההבטחה ש"כיפת ברזל" תגן על יישובי הדרום והצפון לא נותר דבר. שתי הסוללות שהצטייד בהם צה"ל מגינות על בסיסי צה"ל והעורף ממשיך להיות חשוף.

מתנגדי "כיפת ברזל" נכון לעכשיו צדקו, הבעיה אינה בטכנולוגיה, אלא ביכולת לממש ולשמר מענה טכנולוגי שעלותו 50 אלף דולר כנגד רקטה שעולה 50 דולר. בעלויות כאלה לא ניתן לממש רעיון טוב ככל שיהיה. תומכי "כיפת ברזל" הצליחו בסדרת מהלכים לבטל את האופציה של תותח הלייזר נאוטילוס וכן את האופציה של תותח הוולקן פלנקס שהוכיח יכולת יירוט של רקטות ופגזי מרגמה בעלויות נמוכות. אז מה נשאר לנו להגנתנו? רק כיבוש שטח ממנה נורים הרקטות והטילים וזאת בהתייחס לארגוני טרור כמו החיזבאללה והחמאס.

יש להבחין בין רקטות הנורות על-ידי ארגוני טרור לבין טילים הנורים ממדינה כמו סוריה. מדינה היא בעלת נכסים אסטרטגיים שניתן לפגוע בהם כאמצעי לעצירת ירי טילים עלינו ואילו ארגוני טרור שאין להם נכסים כאלה חשופים פחות לפגיעה אסטרטגית.

המחשבה שניתן למנוע את המלחמה הבאה או להגיע להכרעה באמצעות טילים או טכנולוגיה ללא כיבוש שטח היא מטעה בכל הקשור לארגוני טרור. בהעדר דרכים לפגיעה מרחוק בשלל הרקטות שיירו עלינו במלחמה הבאה האופציה היחידה שתישאר היא כיבוש הקרקע ממנה נורים הרקטות מדרום ומצפון.

נכון זה לא הקרב האידאלי וגם נכון שהיינו מעדיפים להשמיד את מקורות הירי מרחוק אבל בינתיים כל הפתרונות האלה אינם קיימים ובהעדר פתרון אחר האופציה היחידה שתישאר היא כיבוש קרקעי. כדי שאופציה זו לפחות תתקיים עלינו להתכונן לקרב היבשתי, כן כמו פעם כמו בכל המלחמות "שעברו מהעולם" על-ידי טנקים ונגמ"שים ולחימת רגלים ופילוס נתיבים על-ידי אנשי ההנדסה ובסיוע ארטילריה וחיל אוויר ותפישת הקרקע והשמדת האויב שעליה.

הכול כמו פעם מתוך תקווה שהלחימה תעשה בצורה טובה בנחרצות ובמינימום נפגעים. אל לציבור ללכת שולל אחרי הבטחות ותקוות של לחימה אלקטרונית ונקייה. הרוצה שלום ייכון למלחמה גם לזו הקלאסית שלכאורה עברה מן העולם.