עד לפני שבועות ספורים הייתה לוב ובמיוחד מנהיגה מועמר קדאפי אורחים מכובדים
בטרקליני הדיפלומטיה העולמית. המשטר בלוב שבעצמו נבחר כ
נשיא המועצה לזכויות אדם של האו”ם, זכה לתשבחות על טיפולו בזכויות אדם, ומנהיגים בעולם התפארו על קבלת
הפרס על שם קדאפי לזכויות אדם. והנה לפתע פתאום, התברר לכל העולם מה שכמעט כל ילד בישראל יודע כבר ארבעים שנה - קדאפי הוא מטורף מסוכן. נכון, זה לא קרה מייד. ולא רק בגלל
האימפוטנציה של מדינות המערב.
זה לקח הרבה זמן, משום שלא היה להן ברור מלכתחילה שמשטרו של קדאפי אכן עומד לקרוס כתוצאה מהתפשטות גל ההפגנות לארצו. לא רק בגלל שה"מעצמות" לא רצו להיתפס כמי שתמך בצד המפסיד, ולהתגלות כחסרות השפעה. זה היה כך, משום שאחרי כל המאמצים שהשקיעו מדינות המערב בטיהור השרץ ששמו קדאפי אפילו מפשעים כמו לוקרבי, היה להם חבל לסכן את עסקי הנפט והגז שלהם עימו. זה כל הסיפור. בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר.
מדינות המערב יתמכו בכל מי שיאחוז בשלטון בכל אחת מהמדינות מפיקות הנפט, וברגע שהוא יאבד את השלטון הם ינטשו אותו וימהרו לתמוך במי שיבוא במקומו. המדהים הוא שאמצעי התקשורת של המערב ישתפו פעולה באופן מלא עם הפליק-פלאק הזה. יכול להיות שזה נעשה כדי להצדיק את המדיניות של ארצם, או כדי לקדם את האינטרסים שלה, ואולי זה נעשה בלי כוונה מודעת, אך זו עובדה.
אמצעי התקשורת במערב מציגים רק את תמונת המצב באופן שמצדיק את המדיניות של ממשלתם. כך זה קרה גם במצרים, כאשר כל הרפורמות הדמוקרטיות שנעשו על-ידי מובראק נשכחו, בעוד הקיצוניות והאכזריות של המפגינים
הועלמה מאחורי מסך של תום נעורים בסגנון הפייסבוק, ואפילו כאשר אחת מהם הותקפה ו
נאנסה באכזריות. המקרה הוצג כאירוע מבודד שבמהרה נדחק מהכותרות. כך גם בלוב כעת, למרות שמתנהלת מלחמה לכל דבר משני הצדדים, התקשורת מציגה פגיעה באזרחים רק כאשר היא נעשית על-ידי תומכי קדאפי.
ההערכה שהסעודים יצליחו להתגבר על המחאות היא יסוד
התמיכה בשליטים הנוכחיים של חצי האי ערב. זו גם הסיבה להיעדרותה של תמיכה במפגינים באירן, והתעלמות ממצבם של מנהיגי האופוזיציה שם, כמו גם אי-יישום
הסנקציות המעטות שהוטלו על אירן.
מכאן ברור גם מה יקרה אם קדאפי בסופו של דבר, כפי שמרמזות תוצאות הקרבות האחרונים. הוא ינצח וישמור בידיו את השלטון על לוב, ומה שיותר חשוב - על ברזי הנפט והגז שלה. תהיה קצת מבוכה. כמה גורמי מודיעין אולי יקבלו על הראש על שלא הצליחו לחזות את התוצאה הנכונה, ובזה זה יסתיים. הטיהור של קדאפי יחזור במלוא עוזו.
בתקשורת יצוצו לפתע העדויות על מעשי זוועה שנעשו דווקא על-ידי האופוזיציה לקדאפי, גם אם יצטרכו לביים אותם. כמה כתבים אולי אפילו יצליחו למצוא קשר בין הקושרים נגד קדאפי לבין אל-קאעידה, כפי שקדאפי טוען כעת. שוב יהללו את פועלו למען זכויות אדם, ושוב יזמינו אותו להציג את שמלותיו הססגוניות בטרקלינים הדיפלומטיים בכל בירות העולם.
זאת עלינו לדעת - ההיסטוריה תומכת תמיד במנצחים, במיוחד אם הם שולטים ב
משאב חיוני. הססנים, וותרנים וסתם מפסידנים נרמסים על-ידי גלגלי ההיסטוריה.