שנתיים של שקט וביטחון?

"מאז שקמה הממשלה קבענו מדיניות ברורה - תגובה תקיפה לכל ניסיון לפגע באזרחי ישראל וצעדי מנע שיטתיים ותקיפים נגד הטרור. המדיניות הזו גרמה לשנתיים של שקט וביטחון, וכל אזרחי ישראל למדו להכיר את הברכה וליהנות מפירות השקט הזה, ללכת ברחובות ללא מורא" - אלו הדברים שנשא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בערב יום רביעי (23.3.11) במהלך דיון חירום בנמל התעופה בן-גוריון, לפני המראתו לביקור במוסקבה. מאז "הפסקת האש" לאחר סיום מבצע "עופרת יצוקה" בוצעו 630 התקפות מעזה לשטחה של מדינת ישראל.

באזור שדרות ובישובי הנגב המערבי מעולם לא היו "שנתיים של ביטחון ושקט". מידי יום הורים מודאגים שולחים את ילדיהם לגנים ולבתי הספר בלב כבד. אנשים רבים מתכננים מראש את מסלול נסיעתם לפי כמות המרחבים המוגנים אשר פזורים לאורך הכביש, אוכלוסיה שלמה במדינת ישראל מחסירה פעימה מרעש של בלון שמתפוצץ, מדלת שנטרקת, מהודעת מערכת כריזה במרכזי קניות.

בשדרות שכר הדירה של הקומה האחרונה בבניין יהיה זול משמעותית ביחס לכל הקומות האחרות. אוכלוסיה שלמה שרויה בחרדות. זהו המקום היחיד בעולם בו מתבצע ירי אל עבר אוכלוסיה אזרחית.

במשך השנתיים האחרונות שמעו תושבי האזור 630 פעם את האזעקה מכריזה בקול נשי ורובוטי את צמד המילים המעורר אימה "צבע אדום". כיצד יכל נתניהו לנאום בביטחון מלא: שבזכות המדיניות הממשלתית החדשה זכינו אנו, אזרחי מדינת ישראל לשנתיים של שקט וביטחון? האם אנו צריכים להכיר תודה שכמות הירי לעברנו פחתה? האם אזעקה אחת ביום היא פחות חמורה מחמש? האם ישנה עוד מדינה מערבית דמוקרטית שבה מתבצע ירי אל עבר אוכלוסיה אזרחית?

תושבי שדרות והנגב המערבי לא "מרגישים שקטים ובטוחים", הם לא מרגישים "ששפר עליהם מזלם והם בורכו" ובוודאי שהם אינם "מסתובבים ברחובות ללא מורא". ככתבת במרכז תקשורת שדרות פניתי אל "משרד תקשורת ראש הממשלה" וביקשתי את תגובתם לדבריו של נתניהו. תגובתם הייתה לא רלוונטית ולא התקיימה בה כל התייחסות לשאלות הפשוטות אשר נשאלו. בתגובה, כתבתי מכתב נוסף המחדד בשנית את שאלותיי. עד לרגע סגירת הכתבה לא התקבלה תגובתו של "משרד תקשורת ראש הממשלה".