ג'ון דמיאניוק הוא "איוון האיום"

איך קרה שהתביעה הישראלית הצליחה - אחרי שהעלתה עדים רבים ואמינים למיניהם - להיכשל בדבר פעוט, כמו בטריק הפשוט של הסניגור שפטל, בדבר זהות הנאשם. כאילו היה שם במחנה "איוון האיום" אחר. ולא היא. ה"נשק" של שפטל היה מסמך שלא ברור כיצד נולד לאחר כל שנות המשפט. במסמך היה רשום שם הנאשם המדובר, אבל על-שם משפחת אמו. ולא דמיאניוק, שמו מאביו. זה נוהל רגיל ברוסיה של אז, שאנשים נקראו גם על-שם משפחת האם.

השופטים בבית המשפט העליון נלאו כבר מההליך הארוך והמתיש, זיכוהו מחמת הספק, והסתפקו בעצם חשיפת נושא השואה דרך המשפט, והתגברות התעניינות הקהל בארץ ובעולם בנושא. התעניינות ברוכה, אך אין בכך די.

הוואכמן החסון ששמר בקפידה בכלא איילון על תרגילי כושר, והיה במצב בריאותי מעולה, הפך באחת ל"חולה" ומסכן, לאחר שממשלת ארה"ב החליטה להעבירו לגרמניה, שם הוא עומד כיום למשפט בשל רצח יהודים ואחרים במחנה ריכוז אחר, בתקופה שקדמה להתנדבותו לעבוד במלאכת הרצח בטרבלינקה.

כיצד יכול היה להשתנות המצב המשפטי בכזו קלות? מי שמבקר בארה"ב נתקל, במיוחד באזור המערב התיכון, באוכלוסיה אוקראינית מאסיבית של כמה מיליונים בכל עיר. לאנשים אלה, שרובם מהגרים שרוצים להיות חלק מאמריקה ולבסס שם את מעמדם, להם זה עקרוני מאוד שלא להכפיש את שמם כוואכמנים (משתפי פעולה עם הנאצים) ורוצחים, מה שהם אכן היו במציאות. לכן, קרוב לוודאי שהשקיעו מיליוני דולרים כדי לחלץ את איוון מחבל התלייה.

להשיג מסמך מזויף מרוסיה שיעזור בנושא - זו לא בעיה. במיוחד לאחר נפילת מסך הברזל ופתיחת השערים. וכך, הצליח שפטל "להשיג" מסמך המאפשר לנקות את מרשו מעצם זהותו האמיתית. על ניצולי השואה שהעידו על זהות הנאשם ליכלך ואמר שהם חיים רק בזכות שהיו בזונדר קומנדו (עוקרי שיני הזהב, מסלקי הגופות המתות והעברתן לתנורי המשרפות). מעניין לדעת מה היה עושה הסניגור שפטל לו היה נקלע לאותו מצב במחנה המוות - לו הייתה לו ברירה: להישרף או לעשות כל מלאכה נתעבת שציוו עליו...

בספרו "בשם כל בני ביתי" מתאר הסופר את חייו בשואה, ובין היתר את שהותו בטרבלינקה, שם מצוי תיאור מדויק של "איוון האיום". כשהודיעו על בואו של דמיאניוק לארץ להישפט, פתחתי את הספר בעמוד המתאר אותו, ובו בזמן את הטלוויזיה. כשהוא נראה יורד מכבש המטוס - ראיתי לפניי את אותם הסימנים המאפיינים הברורים שנתן בו הסופר. לא היה לי ספק שזה הוא.

התביעה הישראלית המעמיקה נכשלה מול תעלול פשוט של עורך דין, שכלל לא התאמץ לשם כך. הכסף האוקראיני עשה את העבודה. בינתיים, הוא "עובד" על הגרמנים במהלך משפטו. נקווה ששם ייעשה הצדק.