למה להרוס?

האומנם הפרקליטות נתקלת בראשונה בתולדותיה במבנים שנבנו על קרקע שאינה שייכת לבונה?! האין זה מחזה מוכר ואף שגרתי בכל רחבי הנגב, שם נבנים אלפי יחידות דיור על קרקע שאינה שייכת לבונים, והפרקליטות לא יוצאת מגדרה כדי להרסם?!

באשר לטענה כי המבנים נבנו על קרקע פרטית - הרי לפי חוק המקרקעין, בעלי הקרקע נהפכים גם לבעלי המבנים, ובמצב זה מה הטעם להרוס מבנים אלו?

הרי לא נטען כי נבנו בניגוד לתוכניות מתאר בנות תוקף, או כי אין דרך לאשר את המבנים, כי אז נוצר נזק ציבורי וחובת הריסה, אף כי במקרים מקבילים - כאשר הבונים אינם יהודים - אין אכיפה כלל, לא בישובי הנגב ולא ביישובים בגליל ובשומרון, מפאת הרתיעה של זרועות הפרקליטות לחדור ולאכוף את החוק, בכפרים בהם החוק למעשה שונה במקצת מהחוק לכאורה.

וידוע כי בג"ץ קשוב לבעיית האפליה, ואחד מתפקידיו בפסיקותיו הוא למנעה.

אז למה להרוס?

צריך להחיל את האילוץ של היועץ המשפטי לממשלה, שיחקור את כל הבכירים בדבר נסיעותיהם לחו"ל ומימון נסיעות אלה, ולא רק את נסיעותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, גם על דיני תכנון ובנייה, ולמנוע לחיצה קלה על ההדק - כל אימת שהנפגע הוא לא ערבי, כל אימת שהביצוע של אכיפת החוק הוא קל ולא כרוך בהתנגדות ובמעבר משוכות גבוהות.

הרי לא ייתכן שבג"ץ - הנחשב כמעוז האחרון של האזרח מול הרשות - ינקוט איפה ואיפה. הרי לא יעלה על הדעת כי בג"ץ ייכנע לתכתיבים אלימים, והאכיפה במדינת ישראל תוגבל רק למקרים בהם היא נגישה וקלה.

הרי לא ייתכן כי יהיו בתוככי מדינת ישראל שמורות אנושיות שבתוכן אי-אפשר לאכוף את חוקי הבנייה וההוצל"פ.

הרי לא ייתכן כי אם מישהו שגר בשמורות העבריינות חייב לי כסף - לא אוכל לגבותו בגלל מגבלות זרועות האכיפה במדינה, אך אם אני חייב לו - דרכו אלי בטוחה.

לגבי טענה שתתעורר, כי יש לדון בנפרד בכל דבר ועניין ואין לקשור את הדברים, יובהר, כי דווקא יש טעם רב לקשירת הדברים, והטעם הוא - כדי שהצדק ייראה, כדי שהצדק ייעשה ותימנע אפליה, כדי שהאזרח יחוש כי הוא מתגורר במדינת חוק וכי החוק מגן עליו או מכופף אותו, בדיוק כמו את אחרים, כדי שלא יהיו בארץ אזרחים אלימים מעל החוק, כדי שלא יהיו בארץ שמורות עבריינות שהגישה של זרועות החוק אליהן היא מסוכנת עד כדי וויתור על האכיפה.

ועד שכל זה יקרה, לא צריך למהר להרוס היכן שקל, או היכן שהשמאל הקיצוני חפץ, או היכן שזה פוליטיקל קורקט להרוס, אלא יש להמתין לכך שהאכיפה תהיה זמינה, אפשרית ובת ביצוע בכל אתר של עבריינות בנייה, ואז, ורק אז, להרוס כל מבנה בלתי חוקי שאין דרך להפכו לחוקי.

אפשר גם לפעול כדי לממש הגעה למצב כזה, שהיום הוא אוטופי, אך רק כך תהיה הצדקה להריסה.