תחת הכותרת "כנגד ארבע בנות דיברה תורה" ציינתי עד כה את תמר אשת ער ואת מרים הנביאה. ברשימה זו אחרוג מכוונתי הראשונה להביא רק דמויות מנבכי ההיסטוריה, ואעלה על נס את דמותה של הבת השלישית מתוך הארבע ממציאות חיינו כאן ועכשיו, את דמותה של כבוד שופטת בית המשפט העליון,
אילה פרוקצ'יה, שסיימה באלה הימים את כהונתה בבית המשפט העליון.
כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה הצילה את כבודו של עם ישראל אל מול שררה ואטימות לב של משרד הפנים, שהתחפש כאן במדינת ישראל לפרעה מלך מצרים במתן פסק הוראה, לפיו כל עובדת זרה חוקית, אם היא ילדה תוך כדי עבודתה כאן, יש לגרש את הילוד ואת העובדת מהארץ.
כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה הזכירה לנו שאנחנו בני עם שנחלצנו משררת פרעה במצרים, ולא נאפשר להתייחס אל מהגרות העבודה במאה ה-21 כאל מכונות עבודה, שבמשך שנות עבודתן אצלנו אסור להן לתת ביטוי למאוויים נשיים טבעיים.
כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה לא הייתה מוכנה לקבל את התחפושת הפרעונית שלבש משרד הפנים בישראל, תחפושת האוסרת למהגרת עבודה להתייחד עם בן-זוגה, ואם ההתייחדות תביא בעקבותיה פרי בטן, יש לגרשו מישראל ואת האם בעקבותיו. ועד שיוסדרו תהליכי הגירוש, האם ופרי בטנה יהיו במכלאה של משטרת ההגירה.
שר הפנים עושה עבודת פרעה כאדם, שיש לו יחס של כבוד למסורת ישראל ולספר הספרים, קשה לי לקבל ששר ירא שמיים בשם אליהו ישי הרשה לעצמו להתחפש לפרעה הרואה את מהגרות העבודה, השוהות כחוק, רק כמכונות. אני מצר, שכבוד השר מתייחס אליהן כאל מכונות עבודה ולא כנשים שיש להן מאוויים תרבותיים, דתיים (כן, הן הולכות לכנסייה ביום ראשון או למסגד ביום שישי) והן גם מבקשות לממש את זכותן ללדת ילדים.
באלו הימים ממשיכה הדלת המסתובבת בנמל בן-גוריון לעבוד שעות נוספות בהיתר של רשויות החוק. יש מי שמפיק מכל סיבוב בדלת הזו רבבות דולרים. ויש שר פנים המשחיר את דמותה המוסרית של ישראל. שר פנים העושה עבודת פרעה בישראל בהפעילו משטרת הגירה כדי לגרש מהגרת עבודה מהארץ הזו למרות שהיא שוהה בה כחוק, כי כל חטאה הוא שהרשתה לעצמה להחליט לא להיות רק מכונה אנושית המנקה ישבנו של קשיש ישראלי, אלא גם נותנת לגופה ולנשמתה רגע של התייחדות אינטימית.
שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה, ראויה להיות אחת מארבע הבנות עליהן דיברה תורה בזכות תרומתה במאבק נגד בני החושך.
