מכחישי השואה ומכחישי הציונות

ראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל בהתמדה את ההסברה לפיה מכחיש השואה אחמדינג'אד מסוכן לישראל ומהווה איום קיומי לגביה. תוכן הדברים נכון, אבל האם יש מסקנות מעשיות הנובעות מכך? האמת חייבת להיאמר: התמודדות צבאית עם הפצצה האירנית היא מעבר לכוחותיה של מדינת ישראל, ואסור לנתניהו להיגרר אחרי הרפתקנותו של אהוד ברק בעניין זה כבעניינים אחרים. משימה זו מתאימה רק למעצמה היחידה, ארצות הברית.

לפיכך, טוב יעשה ראש הממשלה אם יתמקד באיום קרוב יותר ומוחשי יותר, וכזה שמדינת ישראל יכולה וחייבת לטפל בו: פירוק הפצצה הפלשתינית, זו של מכחיש השואה עבאס/חמאס, צמד התאומים הסיאמיים הזוממים להקים מדינת אויב בלב ארץ ישראל, בסיועם של מכחישי הציונות בקרבנו.

רק כך ניתן להתייחס לחבורת הידוענים המתוקשרים שהתקבצה בעיצומו של חג החירות מול היכל העצמאות בתל אביב, ביזתה את הכרזת העצמאות של מדינת היהודים וקראה להקמתה של מדינת אויב בלב הארץ, מטען צד שעתיד להביא לחורבנה של מדינת היהודים. מול ביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב - העיר העברית הראשונה ואם כל ההתנחלויות, היושבת על קרקעות ערביות מיפו ועד שייח' מוניס - העזו מכחישי הציונות לקרוא להשמטת הקרקע - תרתי משמע - בכל ארץ ישראל ולא רק בחו"ל כפי שהם מתייחסים ללב הארץ.

הברית הבלתי קדושה בין מכחישי השואה למכחישי הציונות מסוכנת ומוחשית יותר מפצצה אירנית עתידית. הפצצה הפלשתינית נמצאת כאן ועכשיו, וחובתו של ראש הממשלה לפרקה. לשם כך לא נחוץ נאום בר-אילן-2 שאותו דורשים ממנו פוליטיקאים הרפתקנים - פרס וברק, שנתניהו מאפשר להם לנווט אותו, בלי שיש בסיס חוקי כלשהו למשטר מוזר שכזה, שאף מנוגד לתוצאות הבחירות האחרונות לכנסת. לשם כך לא נחוץ נאום בר-אילן-2 שאותו דורשים ממנו עיתונאים חסרי-אחריות המדבררים את הכת השלטת בישראל בניגוד לתוצאותיהן של בחירות דמוקרטיות ובניגוד לשכל הישר ולניסיון העבר. לשם כך עליו לחזור בו מנאום בר-אילן-1 שהציב אותו בשורת האוסלואידים המובילה את ישראל כבר 18 שנים קדימה/תהומה, גם כאשר כביכול יש בה ממשלה "ימנית".

חשוב יותר מן השיח הביטחוני (חשיבותה של בקעת הירדן מול החזית המזרחית) הוא שיח הזכויות: זכותו ההיסטורית של עם ישראל על ארץ ישראל, כפי שנכתבה בראש מגילת העצמאות:

• "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית".

ויתור על הזכות ההיסטורית של עם ישראל על ארץ ישראל פירושו איננו רק ויתור על חבלי ההר של הארץ, שדווקא בהם עוצבה דמותנו הרוחנית, הדתית והמדינית, אלא גם השמטת הקרקע - תרתי משמע - מתחת לרגליהם של תושבי תל אביב ובנותיה.

דווקא בסמוך ליום השואה חייב נתניהו לשנן לעצמו, לעצמנו ולאחרים את לקחי מינכן/אוסלו. במלאת 63 שנים לעצמאות ישראל ינאם נתניהו בקונגרס בוושינגטון. הוא יכול לבחור בחזון האוסלואידי השקרי המוביל למדינה פלשתינית במקום לשלום - שלום ומדינה פלשתינית של התאומים עבאס/חמאס ממערב לירדן הם דבר והיפוכו - או בחזון הציוני ובתקווה: להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.