מחבר ספר משלי לימד אותנו: "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל ליבך". לכאורה זוהי ציפייה בלתי מובנת, ואולי אף בלתי אנושית, שכן לפעמים התנאי לשרידותו של האדם הוא כישלונו של אויבו ונפילתו של מבקש נפשו. הדברים מקבלים משנה משמעות בפרט בימים אלה, כאשר חוסל האויב מספר אחד של הציוויליזציה המערבית, שהקדיש את כל הונו (הרב) ומרצו (הרב לא פחות) למען הג'יהאד העולמי שנועד להוריד לארץ את תרבות המערב ולהשליט את האיסלאם בכוח החרב על כל באי עולם.
ללא ספק, היה כאן הישג גדול לאמריקנים, הן לזרועות המודיעין השונות והן ל"אריות הים" - כוח הקומנדו של
חיל הים שביצע פעולה כל כך מורכבת ומהירה נגד יעד מבוצר ומוגן, ללא נפגעים מצידו ובמעט תקלות. מעט תקלות, שכן ייתכן כי מטרת המשימה הייתה לתפוס את בן-לאדן חי, ולו רק כדי לקבל ממנו מידע על ארגונו. גם מסוק אבד בפעולה.
חשוב גם לציין את ההישג של ביטחון השדה: המודיעין האמריקני הכין את הפעולה מאז אוגוסט האחרון, כלומר במשך כ-9 חודשים, שבמהלכם הוא נאלץ להפעיל מספר לא קטן של אמצעי איסוף: צילום מהאוויר באמצעות לווין ומזל"ט, צילום מהקרקע על-ידי אנשים שהתקרבו ליעד והתמקמו בקרבתו לתקופת זמן משמעותית, מעקב אחרי הנכנסים והיוצאים מהיעד, והאזנה למתרחש ביעד בעזרת מכשירים לא סטנדרטיים, היות שהמתגוררים ביעד לא הפעילו טלפונים קוויים, אלחוטיים או סלולריים, ולא השתמשו בתקשורת מחשבים. כל אמצעי המודיעין הללו הופעלו במשך תקופה ארוכה מבלי לעורר חשד, הן מצד בן-לאדן והסובבים אותו, והן מצד הצבא ומנגנוני הביטחון הפקיסטניים החשודים בשיתוף פעולה עם אל-קאעידה.
האמריקנים טוענים כי בן-לאדן נהרג וכי גופתו "נקברה" בים. אך עד למועד כתיבת שורות אלו, לא שחרר הממשל האמריקני תצלומים המאשרים טענה זו, ורבים בעולם האיסלאמי מתייחסים אליה בספקנות. "קבורה" זו נועדה למנוע את הפיכת קברו למקום עלייה לרגל, ויש בכך היגיון. אלא שבן-לאדן כבר מזמן אינו האדם, האיש, הגוף, ולכן משמעות חיסולו אינה אם הוא חי או לא. בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, הפך בן-לאדן לסמל, לרעיון, למגדלור. אל-קאעידה, שעד סוף 2001 היה ענקי, מסועף והירארכי, חדל להיות ארגון מסודר בעקבות נפילת אפגניסטן, חיסול שלטון הטליבאן והרס תשתית הטרור שהקימו בן-לאדן וסגנו אימן אלזואהרי, בחסותו של מולא עומר, שליט אפגניסטן אז.
"לתחוב לבוץ את אפה של תרבות המערב"
רעיון הג'יהאד העולמי פרש כנפיים, נפוץ ברחבי העולם האיסלאמי והתנחל בליבותיהם של מוסלמים רבים, רבים מדי, ברחבי העולם. הם עושים שימוש בכל אמצעי התקשורת המודרניים, כדי להחדיר את רעיון הג'יהאד, שמטרתו המוצהרת היא החזרת העולם אל ימי "אלסלף אלצאלח" - "הקדמונים הצדיקים" - כלומר, אל התקופה של כיבושי האיסלאם הראשונים במאה השביעית, עת יצאו שבטי הבדווים מהמדבר הערבי כדי להכניע את הציוויליזציה של אותם ימים: האימפריות הפרסית והביזנטית. הם מפיצים את רעיון הג'יהאד עד קץ הימים נגד תרבות המערב המבוססת על הנהנתנות, המתירנות, האינדיווידואליזם והעכשוויזם.
השאלה היא כיצד יגיבו הג'יהאדיסטים הללו לחיסול מנהיגם, סמלם, הנביא שלהם. לשם כך עלינו להאזין לתגובות דובריהם, כפי ששודרו ברבים מיד עם חיסול בן-לאדן. אחד הדוברים, ד"ר האני אלסיבאעי, הוא עו"ד וראש "מרכז אלמקריזי למחקרים היסטוריים", היושב בלונדון בגין היותו "פליט פוליטי". "פליט פוליטי" זה הוא אחד ממנהיגי ארגון הג'יהאד המצרי שנידון למאסר ארוך בהיעדרו, ושיבח את פיגועי ה-7 ביולי 2005 בלונדון, הואיל ובאמצעותם הצליח האיסלאם "לתחוב לבוץ את אפה של תרבות המערב". ביום שני בבוקר, שעה לאחר שנודע על חיסולו של בן-לאדן, ראיין רדיו הבי. בי. סי. בערבית את אלסיבאעי, שאמר בשידור חי וללא היסוס את הדברים הבאים (בסוגרים פרשנות שלי):
"אני מברך את האומה (האיסלאמית) על שאריה אחד מאריות האיסלאם הפך לשאהיד. התגשמה תקוותו של שייח' אלמוג'אהדין, אוסאמה בן-לאדן, אשר נולדה מרחם הג'יהאד האפגני והיא היום נישאת אל ענן, מתקשטת בחתונה של אריה מאריות האיסלאם (עם יפות העין של גן העדן). כן, השייח' אבו עבדאללה (כינויו של בן-לאדן) ייחל לרגע הזה, והוא היה נאמן למשימתו. הוא קם לפעולה כשהאנשים ישבו בחיבוק ידיים, והוא הפיץ את האיסלאם כשנטשו אותו בניו. הוא הפך לסמל עבור כל האנושות, באפגניסטן, באינדונזיה, בעירק, בסומליה ובצפון אפריקה (אזורים שבהם פעילים ארגוני ג'יהאד). הוא חיי חיים ראויים לשבח ומת כשאהיד... שמחתם של השמחים היא מזויפת, והעניינים יתבהרו בקרוב. הייתה פה בגידה, כי תמיד אויבי האיסלאם קרובים אליו... כל העולם אומר 'זו לא מלחמה נגד האיסלאם', אבל אנו כבר לא יודעים מהו מוסלם, שכן (אויבי האיסלאם חושבים שעל) המוסלם להיות מוסלם על-פי המתכונת האמריקנית, עליו לכפור בקוראן, לנטוש את מסורת הנביא ולאמץ את הדת האמריקנית כדי שהאמריקנים יהיו מרוצים ממנו. המוסלמים חושבים שבן-לאדן הוא שאהיד (יושב בגן עדן עם כל השכר המתלווה לכך) והם מריעים לו בשמחה...". בהמשך הראיון מצטט אלסיבאעי שיר של המשורר המוסלמי אלבוח'תורי: "'אין פלא שהאריות נופלים טרף לשיני הכלבים הקרובים והרחוקים, שכן חרב של פרא אדם חיסלה את חמזה ועלי' (מחשובי האנשים באיסלאם הקדום)".
הדמוקרטיה - אליל שיש לחסלו
כך מדבר בשידור חי מי שבריטניה - אבן הפינה של תרבות המערב - נתנה לו מקלט מדיני. וכשמוסלמי שומע את השירות והתשבחות לבן-לאדן, בסגנונו הקלאסי המפואר, המליצי והמהוקצע של ד"ר אלסיבאעי, הוא יודע כי חיסולו של בן-לאדן הוא רק אבן דרך בנתיב ארוך וקשה, אך בעל כיוון ברור. היעד ידוע והניצחון בוא יבוא.
כיצד הפכה לונדון, מעוז הדמוקרטיה והליברליזם, לבית מחסה לתיאורטיקנים של הג'יהאד העולמי, השואף בכל כוחו לחסל את ארה"ב, לרמוס את הציוויליזציה המערבית ולהשליט עליה - בדם ואש, בחרב ובקלצ'ניקוב - את תרבות המדבר של המאה השביעית? לבריטים - אם נותרו כמה אמיתיים כאלה - פתרונים.
וכיוון שיש להתייחס לדבריו של ד"ר אלסיבאעי במלוא הרצינות, עלינו להתכונן במלוא המרץ לגל חדש של טרור, שהפעם יונע מן השאיפה להנציח את זכרו ואת פועלו של ה"שאהיד", אוסאמה בן-לאדן. שמו יפאר את פיגועי הג'יהאד העולמי הבאים, ולא אתפלא אם יינתן להם מספר סידורי. לא רק ארה"ב היא היעד, אלא כל מדינה, ארגון או מוסד המזוהה עם המערב ועם תרבותו. המקום המסוכן ביותר החֵל מעתה הוא פקיסטן. ג'יהאדיסטים רבים משוכנעים כי הממשל במדינה זו שיתף פעולה עם ארה"ב במבצע זה, כמו שהוא משתף פעולה עמה במלחמתה נגד אל-קאעידה והטליבאן באפגניסטן, ואין הם מאמינים להכחשות הנשמעות מצד שניהם.
השאלה אינה אם יגיע פיגוע נקמה גדול, אלא מתי והיכן יבוצע, באילו אמצעים וכמה קורבנות ייפלו בו, ובפיגועים האחרים שיגיעו אחריו. אסור להיכנס לשאננות: גם אם יחלפו שבוע, חודש ואפילו שנה ללא תגובה ג'יהאדיסטית בסדר גודל דומה ל-11 בספטמבר 2001, על מדינות המערב לצאת מנקודת הנחה שאי-שם - בקנדהאר או בלונדון, באיסלאמבד או בניו-יורק - יושבים כמה אנשים ומתכננים לפרטי פרטים את האסון הבא, ומכינים את הדרוש כדי שההרג יהיה בעל משמעות מקבילה לחיסול של "שייח' אלמוג'אהדין", אוסאמה בן-לאדן.
על העולם להיות עירני במה שנוגע לנשק בלתי קונבנציונלי מתוצרת בית, ובמיוחד לרכישת חומרי נפץ וחומרים רעילים המופקים באמצעים פשוטים מחומרי מוצא הנמכרים בשוק באופן חופשי, כמו חומרי הדברה, דשנים ותרופות. יש להדק את הפיקוח על אתרים רגישים כמו מחסני חומרים רעילים, שכן פיגוע בהם עלול להפיץ את תכולתם אל ריכוזי אוכלוסיה.
על ארגוני הביטחון במדינות המערב להדק את הפיקוח על הנאמר והנעשה במסגדים, שכן ההיסטוריה מלמדת כי לא מעט התארגנויות ג'יהאדיסטיות החלו במפגש של אנשים שבאו למסגד להתפלל והמשיכו את דרכם אל מחוזות הג'יהאד. אנשים הנוסעים בתדירות בין אירופה ובין פקיסטן, או שבילו תקופה משמעותית במולדת הפקיסטנית, עלולים לשוב לבריטניה או למדינה מערבית אחרת, כשהם נושאים באמתחתם רעיונות מסוכנים ביותר, ידע ונכונות לבצעם.
אבל החשוב מכל הוא שימת קץ לתופעה המוזרה המתבטאת בכך שג'יהאדיסטים מוצאים מקלט בטוח דווקא באותן מדינות שהם שואפים לחסל, ובחברות שאת אופיין הם פועלים לשנות. המאבק בבריטניה על חוקי השריעה האיסלאמית עולה דרגה, כשבריטים החרדים לדמותה המיטשטשת של החברה הבריטית, בשל אימוץ רעיון הרב-תרבותיות. אלה מתעוררים ומגלים, כי קבוצה של מהגרים הפכה לבעלת הבית של מרחב הציבורי. הקולוניאליזם הפוסט-מודרני הפך את כיוונו: לא עוד בריטניה שולטת בפקיסטן, אלא פקיסטן משתלטת על בריטניה.
ההיג'רה - ההגירה - הייתה האמצעי שנקט מוחמד, מבשר האיסלאם, להעברת הרעיון האיסלאמי לעיר אלמדינה, והמוסלמים בני דורו יישמו את השיטה באמצעות ההגירה אל הארצות האחרות. זאת נעשתה לא רק בכיבוש הטריטוריה בחרב, אלא בחדירה לשם השתלטות על התרבות, הכלכלה, החוק, המערכת השלטונית והמרחב הציבורי. יצוין כאן אדם נוסף, שייח' אנג'ם שודרי, המטיף בלונדון להפוך את בריטניה למדינת ח'ליפות איסלאמית, ומתייחס לדמוקרטיה, לזכויות וחירויות כאל אלילים שיש לחסלם.
בן-לאדן בשיטותיו, האני אלסיבאעי בדבריו, ושיח' אנג'ם שודרי בדרשותיו - הם כולם צדדים שונים של מטבע הג'יהאד. חיסולו הפיזי של בן-לאדן לא חיסל את הרעיונות שמפיצים אלסיבאעי, שודרי ודומיהם במקומות רבים באירופה ובארה"ב. להפך: הוא נתן להם משנה תוקף ומעניק להם תוספת מרץ. כל עוד פועלים בקרב החברות במערב אנשים כמו האני אלסיבאעי ושייח' אנג'ם שודרי, ממשיכה רוח הג'יהאד הגלובאלי של בן-לאדן לחיות ולבעוט בתוך החברות המערביות. בן-לאדן מת והוא חי בלונדון ובמקומות רבים אחרים בשמות אחרים. הוא הצליח לייצא את הג'יהאד, ורוח הג'יהאד פורחת בכל מקום שבו תרבות המערב נרדמת בשמירה. הרעיונות של שודרי ואלסיבאעי הם לא פחות מסוכנים ממטוסים המתנפצים אל מגדל משרדים.
בנפול אויבך אל תשמח, אלא וודא כי אינו נשאר חי בדבריהם ובהטפותיהם של ממשיכי דרכו.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
