בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מגישי החדשות מיקי חיימוביץ' ויעקב אילון [צילום: תומר פולטין]
|
|
|
תוכנית החדשות המרכזית - "כבר לא ביג דיל"?
|
תמר איש-שלום החלה להגיש באופן קבוע את תוכנית החדשות המרכזית של ערוץ 10 במקום מיקי חיימוביץ'. מאז שחיים יבין הגיש את תוכנית "מבט" מ-1968 עד 2007 ונתפש כ"מר טלוויזיה", חל שינוי בתפישות. לצד תפישה הגורסת שהגשת תוכנית החדשות המרכזית "כבר לא ביג דיל!" קיימת תפישה נוספת, קוטבית לה, האומרת ש"אין לזלזל" במגיש או במגישת המהדורה המרכזית
|
|
תמר איש-שלום [צילום: איציק בירן]
|
|
|
|
אין כמו מיקי חיימוביץ' וטוב שכך
|
ניב שטנדל
|
מיקי חיימוביץ' פורשת ומשאירה חלל לא קטן בנישה הנשית רגשית, בה העיתונאים הרציניים נזהרים לדרוך * עם עזיבתה את התפקיד שלא הלם את כישוריה, המסך עובר לשליטתם הבלעדית של מגישי חדשות שרואים בתפקידם משרה עיתונאית לכל דבר
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
על הגשת תוכנית החדשות המרכזית בטלוויזיה המסחרית בארה"ב בארה"ב התפתחה בראש ובראשונה תפישה הרואה בהגשת תוכנית החדשות המרכזית תפקיד "רציני" ולפיכך חייבת להימסר לידי מי שמסוגל/ת לגלם "פרסונה, כזו שהצופים ירצו לשים בה מבטחם מדי ערב". שלוש רשתות הטלוויזיה הארציות – CBS, ABC, NBC ניזונו מתפישה זאת ובמקביל לכך הלכה והשתרשה מסורת שאת תפקיד מגיש החדשות מעניקים לגברים בלבד. כרסום בתפישה זאת החל לתת אותותיו בתחילת שנות ה-70 בעקבות תקנות ה-FCC (הוועדה הפדרלית לתקשורת בארה"ב) בדבר שידורי הטלוויזיה, לרבות הגשת מהדורת חדשות. נשים כמגישות חדשות לראשונה בתולדות הגשת תוכנית החדשות המרכזית בארה"ב, העניקו שלוש רשתות הטלוויזיה הגדולות ב-1976 מעמד של מגישת חדשות קבועה לברברה וולטרס. השכר ההתחלתי שלה עמד על סך 5 מיליון דולר. אבל הביקורת לא חסכה את שבטה מברברה וולטרס כמגישת חדשות. רבים טענו שהיא הפכה את החדשות ל"שואו ביזנס" וברברה וולטרס החזיקה מעמד בתפקידה זה חודשים ספורים בלבד. מאז מזוהות שלוש הרשתות הגדולות עם שלוש "כוכבות" עיקריות בהגשת חדשות: קוני צ'אנג (Connie Chang), שעבדה בצמידות לדן ראת'ר (Rather) ברשת CBS מ-1993 עד 1995, אליזבט וורגס (Elizabeth Vergas) שעבדה בצמוד לבוב וודרוף למשך תקופה קצרצרה ב-2006 ברשת ABC, וקתי קוריק (Couric) ברשת CBS. "כבר לא ביג דיל"? ארבעים שנה לאחר שוועדת התקשורת הפדרלית קבעה מה שקבעה, רבים טוענים: "התפקיד – כבר לא ביג דיל" – "לא צריך להגזים בתפקידו של מגיש מהדורת החדשות...". מאידך-גיסא, יש הטוענים "אבל גם לא צריך לזלזל בו. לא מדובר בקריין טלפרומפטרים חסר ערך". שכן, פרט לאותם ערבים, שהמהדורה אינה אלא רצף כתבות שהמגיש מחבר יחד במלל סתמי, "ערכו נמדד בערבים האחרים, הסוערים והבוערים, בהם הוא נקרא אל הגה הספינה, לנווט אותה... בראש ובראשונה דרושה כאן פרסונה, כזו שהצופים ירצו לשים בה מבטחם מדי ערב" ( ניב שטנדל, 22.3.2011, עכבר העיר). כיום, בני העשרה וצעירים בשנות ה-20, ה-30 וגם בני 50+ נמשכים יותר לחדשות הבוקר. יתר על כן, הם מהווים קהל יעד רחב-היקף המעדיף לקבל עידכונים על הבוקר על-רקע ההכנות ליציאה מהבית והם עושים זאת במקביל לגלישה בפייסבוק וקבלת עידכונים בטוויטר. דבר נוסף, עקב זמן האוויר הממושך יותר שלהן, חדשות הבוקר הן אלו הקובעות את סדר היום החדשותי. סקרים מראים שבארצות הברית רושמות תוכניות החדשות המרכזיות ברשתות הגדולות ירידה משמעותית ברייטינג בסביבה דיגיטלית של "משיכת מידע לפי הצורך על בסיס של 24/7". בעוד חשיבותן של תוכניות החדשות המרכזיות הולכת ופוחתת, חדשות הבוקר הן ה"פריים טיים" החדש. היות שהתופעה מתפשטת מזה עשור בעולם כולו, נעשים מאמצים רבים למשוך "טלנטס" לחדשות הבוקר בעיקר. כך או כך, נאחל לתמר איש-שלום קריירה מוצלחת בהגשת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10, לצד יעקב אילון וגם בלעדיו (מהדורה אחת בשבוע).
|
תאריך:
|
06/06/2011
|
|
|
עודכן:
|
07/06/2011
|
|
תרצה הכטר
|
תוכנית החדשות המרכזית - "כבר לא ביג דיל"?
|
|
שמונה שנים שירת אלוף ב(מיל.) מאיר דגן כראש המוסד. הוא עשה זאת תחת שלושה ראשי ממשלה: אריאל שרון, שמינה אותו, אהוד אולמרט, שהעריך אותו, ובנימין נתניהו, שכנראה חשש ממנו. אבל לא רק חשש, אלא גם סבר כי דגן הוא "אוכל ערבים לארוחת בוקר", כלומר, ימני על גבול הקיצוניות. נתניהו, לכו תדעו, אולי ייעד לדגן את המקום השני ברשימת הליכוד, כחלק מפררוגטיבה שהיה מבקש ממרכז הליכוד או כל גוף אחר מחליט במצודת זאב.
|
|
|
אז כמה אנשים היו בהפגנת השמאל בכיכר מלכי ישראל? אני מוכן להתפשר על כמה אלפים. מי הם אותם אלפים? סביר להניח שהיו אלה מארגני ההפגנה, בני משפחותיהם ועוד כמה חברים שגרים בסביבה. זה כל היבול שהצליחו לקושש מן הגורן ומן היקב בעלות של מיליונים במימון מבקשי נפשנו. אפשר היה לגחך ולעבור לסדר היום אילמלא הנזק האדיר של הפגנות כאלו שהדמוקרטיה שלנו עוד מרשה. צילום טלוויזיוני מעוּוָת של כמה אלפים, מזווית עקומה ובקריינות שקרית, יתקבל בעולם כדעת קהל כללית של העם היהודי. ואם היהודים עצמם רוצים במדינה ערבית נוספת בתוכם, מדוע שיתנגדו משנאיהם?
|
|
|
השבוע נראה כי חיידק התקשורת לא נמנע גם מלהתדפק על דלתות ביתו של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן. זה החל באמירותיו לזכות משפחת עופר, על כך שכולנו עושים למשפחה כה יקרה וחפה מכל פשע לינץ' תקשורתי, והכל בגלל שלכאורה אונייה השייכת באחד מגלגוליה למשפחה, העזה להתקרב לאירן יותר מן המותר. אך הנ"ל עוד המשיך באמירתו על כך שמדינת-ישראל פוסעת בנתיב הלא-נכון בכל הנוגע לעימות עם אירן ועם הגרעין של אירן. בפועל, מאיר דגן לא חשף דבר שלא ידענו לפני כן. עם זאת, גם כשאתה נותן דרור לפיך, עליך לזכור מאיזה מעמד אתה מגיע.
|
|
|
פחד שווה כסף ועוצמה. כך ראוי להתחיל את המאמר הזה, עם אקסיומה שנראה כי אין צורך להכביר בה מילים: פחד הוא כלי שמשרת מי שיושבים במוקדי השליטה והכוח. ואולי למעשה מדובר במה שמותיר אותם על כס השליטה והכוח. ברמה המקומית ראוי לומר כי ישראל שרויה בפחד מצמית מזה שנות דור. מנהיגים פחדנים ומפחידים מנהלים את אזרחי ישראל באמצעות הפחד המצמית הזה. מפני איום השמדה תמידי, מפני אויבים דמיוניים, מפני השכנים, הזרמים השונים בחברה, מפני הכל. זהו מצג שווא שבכיסו כאמור עוצמה, כוח וכסף.
|
|
|
מה שמדאיג רבים מאוד בציבור הישראלי הוא שמאז הסכמי אוסלו רף הדרישות הפלסטיניות רק הולך ועולה. בגין הבטיח לסאדאת אוטונומיה לערבים בשטחים, רבין דיבר בתחילה גם הוא על אוטונומיה, הציעו להם מדינה בקמפ דייוויד (ברק) ובתהליך אנאפוליס (אולמרט) - והם לא הסכימו. החשש הוא מעוד פשרה מצדנו, שעוד נסכים למימוש תביעת השיבה של הפלסטינים. כך, בעוד דור-שניים, לא תהיה מדינה ליהודים.
|
|
|
|