הדגן שלא חושש מהגנן

שמונה שנים שירת אלוף ב(מיל.) מאיר דגן כראש המוסד. הוא עשה זאת תחת שלושה ראשי ממשלה: אריאל שרון, שמינה אותו, אהוד אולמרט, שהעריך אותו, ובנימין נתניהו, שכנראה חשש ממנו. אבל לא רק חשש, אלא גם סבר כי דגן הוא "אוכל ערבים לארוחת בוקר", כלומר, ימני על גבול הקיצוניות. נתניהו, לכו תדעו, אולי ייעד לדגן את המקום השני ברשימת הליכוד, כחלק מפררוגטיבה שהיה מבקש ממרכז הליכוד או כל גוף אחר מחליט במצודת זאב.

אבל שומו שמיים, דגן זה, שאחראי לשיקומו והצלחתו של המוסד, התגלה דווקא כאיש מרכז מתון, כאזרח מודאג ומפוכח, מה שלא תאם, שלא לומר הפתיע את נתניהו ואולי גם את שותפו אהוד ברק. אז מה עושים? ואיך מתמודדים עם ההצהרות של האיש שרק תמול-שלשום חיבקנו והיללנו ושיבחנו וקילסנו? מסתתרים אחרי גורמים בכירים בממשלה ומרעיפים עליו מכל טוב - מתוסכל, משוגע, מסוכן וברברן היו חלק מהסופרלטיבים. שום תגובה עניינית! שום ניסיון כן ואמיתי להתמודד עם אמירותיו לפיהן נתניהו וברק מהווים סכנה לעם ולמדינה בהיעדרם של דיסקין, אשכנזי, ידלין והוא, כמובן.

דגן לא פראייר, וזאת יכול לדעת כל מי שבא עימו במגע. הוא אומנם לא מגיב, לפחות לא בשלב זה, אבל כאיש שחי שנים רבות ב"חושך", תסמכו עליו שהוא כבר ייתן תגובה הולמת. לא, לא בצורת ריצה לכנסת ב-2017, אלא בהפשטתם ערום ועריה של שני ה"מנהיגים" הדגולים שלנו, ביבי את ברק. או אם תרצו - הקיסר מקיסריה והנפוליאון מאקירוב, שלא יהססו לסבך אותנו בהרפתקאות הרות-אסון.

אינני יודע מה עשה בדיוק דגן כראש המוסד, אבל אני יודע מה הוא עשה בחודשיים אחרי: הוא פקח את עיני אזרחי ישראל, ואותת להם להיזהר משני ההרפתקנים הכי גדולים שהובילו אותנו אי פעם בשדה המדיני והביטחוני. ועל כך מגיע לו פרס ישראל, מכל עם ישראל.

ומילה אחרונה הנוגעת לדגן: התוכנית "יומן" בערוץ 1 בערב שישי, היא אולי הכי איכותית ופחות פופוליסטית ממה שאנחנו מכירים. אבל לצפות בה ביום שישי האחרון, היה ממש גועל. ועל מה יצא קצפי? על כך, שבאולפן, במרכז, יושבת המגישה והמנחה איילה חסון נשר, המקורבת מאוד-מאוד לאהוד ברק, משמאלה יושב העיתונאי המקורב מאוד-מאוד לאהוד ברק, הלא הוא ארי שביט ובאולפן בתל אביב, ככה יצא, יושב לו מיודענו ד"ר רונן ברגמן, שזה לא מכבר סיים כתיבתו של ספר שכולו ניגוח ברא"ל ב(מיל.) גבי אשכנזי וליקוק אחד ארוך לאהוד ברק.

ועל מה דנו שלושת המוסקטרים? נכון, על אמירותיו של מאיר דגן. ומה היה להם להגיד עליהן ועליו? רק ביקורת, רעל ודרעק. אפילו לא מילה אחת טובה! נו, טוב, ככה זה כשאהוד ברק שולט בגל"צ וביבי בערוץ 1. ועוד יותר: ככה זה נראה ונשמע כששוחד המסך, משני הצדדים, זועק לשמיים.