רהב, דבר עם החברים שלך

אם לרהב אין אומץ לומר לחברו הקרוב תשובה את מה שהרגשנו רובנו, כשקראנו על חתונת הקרקס שארגן לבנו ב-7,000,000 שקלים (ובמילים: שבעה! מיליון שקלים), זה חבל. כי חבר קרוב היה אומר לתשובה בקול רם ובלבן של העיניים: מזל טוב מכל הלב, ומגיע לך להיות אב גאה. אבל לא צריך בשביל זה לנקר את העיניים ואת המעיים. אתה שופך שבעה מיליון שקלים ביער בן שמן על חופה אחת, והעובדים שלך שעוזרים לך להשיג את העושר הזה נאנקים תחת המשכנתה לדירה שלהם ששווה פחות ממיליון שקל. במה שבזבזת על חופה אחת, בלילה אחד, שבע משפחות של עובדיך היו משתחררות לחופשי מהכלא שנקרא משכנתה לבנק. רוב העובדים בקונצרן שלך הם מה שהיה פעם מעמד ביניים גאה והיום מעמד בינוני ששיעבד את חייו לבנקים. ולמשכנתה ולאוברדרפט האינסופי. כשהם משלמים מס הכנסה ומיסים עקיפים כשכירים בגובה של 60%, אתה משלם מס קטן בעשרות אחוזים על רווחי ההון שאתה עושה מהדיבידנדים. אז מותר לך לבזבז שבעה מיליון שקלים בלילה אחד? כן. האם זו הערבות ההדדית שדיבר עליה הרצל? לא. מדינה שבה עשירים משלמים מס מופחת בעשרות אחוזים משכירים, היא לא מדינה ציונית.

אם לרהב אין אומץ לומר לחברו הקרוב דנקנר את מה שהרגשנו רובנו כשקראנו שבנק האדונים, שפעם קראו לו בנק הפועלים, מחק לו חוב של 64,000,000 שקלים (ובמילים: שישים וארבע מיליון שקלים), כשהוא רצה לקנות עיתון, זה חבל. כי חבר קרוב היה אומר לדנקנר בפנים: לעובדים שעוזרים לך להשיג את העושר הזה, לא מוחקים חוב של שקל בבנק כשהם נאנקים תחת המשכנתאות והאוברדרפט. וכשמוחקים לך חוב, הבנק מממן את הטובה שעשה לך מכספי העובדים שלך, מהחסכונות והפיקדונות שלהם. אז זה חוקי שהבנק מחק לך חוב? כן. אבל זה לא סולידרי.

אם לרהב אין אומץ לומר לחברו הקרוב עופר את מה שהרגשנו רובנו כשקראנו שלמרות שעשה עושר גדול מים המלח ואגב כך ייבש אותו, הוא איננו מוכן להכניס יד נדיבה לכיס ולתקן את ים המלח של כולנו, זה חבל. כי חבר קרוב היה שם יד על הכתף של עופר ואומר לו, זה הזמן שלך, חביבי, להחזיר לים המלח של כולנו, שעשה אותך כל-כך עשיר.

אם לרהב אין אומץ לומר לחבריו הקרובים תשובה ודנקנר ועופר את האמת, זה חבל: מדינת ישראל היא מדינה קסומה ומיוחדת אבל גם קשה ומסובכת. גם בעוד שלושה דורות נגדל ילדים ונחלום לחתן אותם בגאווה גדולה, אבל תמיד לא נישן היטב בלילה מהחשש שתשמע דפיקה בדלת. ומשום שהילדים והנכדים של כולנו ישרתו בצבא, לפעמים באותה יחידה, נדרשת מכ-ו-ל-ם ערבות הדדית עמוקה. במעשים ולא במילים. בדוגמה ולא בספין. בצניעות ולא בראוותנות. מה שיכול טייקון אמריקני לעשות בלי חשבון, לא יכולים לעשות תשובה ודנקנר ועופר. אז בוא, רני, ונשלב ידיים ונהיה באמת חברים קרובים של תשובה ודנקנר ועופר ונדבר איתם באמת כמו שמדברים עם חברים קרובים. בגובה העיניים: חבר'ה, מספיק ודי. חלאס עם החזירות והעמדת הפנים. זה לא ישראל שצריכה לומר לכם תודה על נדיבותכם, זה אתם שצריכים כל יום להודות לאל על האושר הגדול שהחברה הישראלית המופלאה אפשרה לכם לייצר. אתם לא משלמים מס בגובה שאנשים רגילים משלמים. ולכם מוחקים חובות בבנקים ולנו לא. ולכם נותנים הלוואות עתק לקנות עסקים ולנו מעניקים הלוואות עם ריבית רצחנית כדי לקנות דירה.

זה יפה מאד שרהב מיחצ"ן שחבריו הקרובים תשובה, דנקנר ועופר תורמים לקהילה. למשל, בשיקום הצפון אחרי המלחמה או בבניית מגרשי טניס לנוער העכואי, כדי ש"לא יסתובב ברחובות". אבל התרומות האלה, המוכרות במס, מהחברות הציבוריות של חבריו הקרובים, מגיעות בעצם מהכיס של כולנו. באמצעות החסכונות והפיקדונות שלנו מעלים הבנקים את ערך המנייה שלהם בבורסה ועוזרים להם להתעשר. אחריות חברתית אמיתית וציונות היא לא לתרום כספים כגבירים אלא לשלם מיסים ככל בני האדם. כשהקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן קובעת ש"כימיקלים לישראל" של עופר, חברו הקרוב של רהב, חסכה 2,045 מיליארד שקלים מס הכנסה בשנים 2006-2009 כתוצאה מ"תכנון מס", אז תרומה של 47 מיליון שקלים זה להחזיר לחברה פחות מ-2.3% ממה שמגיע לנו מהם. לא רק שזה לא אומר שחבריו הקרובים של רהב נדיבים, זה בעיקר אומר שאנחנו הישראלים יצאנו פראיירים.

זה נוגע ללב שרהב מתלונן ש"ציד המכשפות" נגד חברו הקרוב דנקנר מפחיד שרים להפגש עימו ביחידות ולייצר עוד "מקומות עבודה, ובוואקום הזה נכנסים המאעכרים לפעולה". רק שהתלונה של רהב היא ספין. שרים נמנעים ובצדק לפגוש ביחידות את דנקנר, חברו הקרוב של רהב, כי הם קוראים בעיתונים שהמאעכר של דנקנר, קובי בן-גור, שהורשע בפלילים כי נתן שוחד למנהל לשעבר של רשות המיסים, ג'קי מצא, שגר היום בכלא חרמון, הוקלט בהאזנת סתר אומר כך: "אני עשיתי את עסקת סלקום (עסקה של דנקנר - א.י.). בא אלי נוחי (דנקנר - א.י.), שהיה צריך להחליט אם לעשות את העסקה או לא...ואני אמרתי לנוחי - אני מביא לך את מה שאתה צריך...ועל המילה שלי נוחי סגר עסקה של מיליארד ורבע דולר...הוא סמך עלי...אם אני לא מביא את הסחורה...הייתי מכניס את נוחי לחשיפה של מאות מליוני דולר מס".

אז מה דעתך, רני, שאקבע קפה משותף ביום ראשון על הבוקר עם חבריך הקרובים תשובה, דנקנר ועופר, ונאמר להם, לשם שינוי את האמת בפנים?