בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"החוק להאצת הבנייה למגורים" - אחיזת עיניים
|
על-פי החוק המוצע, שיובא לממשלה ביום א', "ההאצה" פירושה ביצוע 20% מתשתית הפרויקט תוך שלוש שנים וחצי - אף מילה על בניית הדירות עצמן ● בעיות תחבורה ושפכים ימשיכו לעכב את הדיונים ● לוח זמנים מסורבל ● הסחבת של ההתנגדויות תישאר כמעט ללא שינוי
הצעת החוק להאצת הבניה למגורים שתובא לאישור ה ממשלה ביום ראשון הקרוב (19.6.11) היא אחיזת עינים, שלא תקדם במאום את הבניה למגורים. כך עולה מבדיקת News1. המכשול העיקרי הוא, שאישור התוכנית לא יזרז אפילו בניית דירה אחת. היזם שתוכניתו תאושר על-פי החוק, יחויב לבצע תוך 3.5 שנים (!) רק 20 אחוז מעבודות התשתית של הפרויקט. הוא לא יחויב להתחיל בבניית הדירות עצמן. המטרה העיקרית של החוק היא לקצר את הליך ההפקדה והאישורים בועדות המחוזיות. לכן נקבע, כי בכל מחוז תוקם ועדת משנה בת 8 חברים, הקרויה "ועדת דיור לאומי", שתדון בתוכניות לבניית פרויקטים בני 200 דירות ויותר, על מגרש ש-80% מהבעלות עליו לפחות היא בידי המדינה. תנאי נוסף - על המגרש חייבת להיות תוכנית מאושרת, המתחשבת בתמהיל דירות קטנות וגדולות, ומסדירה גם את נושאי שטחי הציבור, התחבורה וסילוק השפכים. מתכנן המחוז ושורת יועצים יבדקו את התוכנית, והיא תובא לדיון תוך 45 ימי עבודה. לאחר אישור התוכנית, היא תופקד להתנגדויות הציבור, על-פי פרסומה בעיתונות ובאינטרנט. יש להגיש את ההתנגדויות תוך 60 יום, והוועדה תדון בהתנגדויות תוך 30 עד 60 יום מהמועד האחרון. בהצעת החוק נעשה מאמץ לקצר את לוח הזמנים של ההתנגדויות. הצעת החוק קובעת, כי תוכנית שתאושר על-פי חוק זה תהיה עדיפה על כל תוכנית אחרת, חוץ מתוכנית מתאר ארצית. על-פי החוק גם תוקם ועדת משנה בת 7 חברים למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, עם סמכויות מלאות לדון בכל תוכנית המחייבת אישור המועצה. גם סעיף זה נועד להאיץ את מהלך הדיונים. שורת מכשולים בלתי-עבירים למרות הרצון הטוב, כנראה, של משרדי הממשלה שהכינו את הצעת החוק, יש בה מכשולים בלתי-עבירים, העלולים לטרפד את כל תוכנית ההאצה: - ועדות הדיור הלאומי ידונו רק בתוכניות שכבר אושרו בוועדה המקומית, לבניית 200 דירות לפחות, עם תמהיל בין דירות קטנות וגדולות. רוב התוכניות הקיימות כיום אינן כוללות תמהיל כזה, ובכלל, לא נקבע מהו אותו תמהיל, ולפי איזה מפתח אחוזים יש לחלק את הדירות.
- הוועדות ידונו רק בתוכניות שפתרו את נושא התחבורה. ניסיון העבר מוכיח, שסלילת ובנית כבישים, מדרכות, מעברים, והסדרת הנגישות, הם נושא מרוכב. סלילת כבישים אורכת שנים, ואי-אפשר לסלול אותם בהבל פה של פקיד או בהחלטה חגיגית של הכנסת.
- תנאי אחר הוא, שהתוכנית תכלול פתרון בעיית השפכים. כאן צריך להחליט, להתחייב לבצע ולאתר את החברה המתאימה שתתחיל בעבודות. גם זה לוקח זמן רב.
- אחרון אחרון עיקר: התוכנית איננה מבטיחה להאיץ ולוא גם בניה של דירה אחת. היא מבטיחה, ששלוש שנים וחצי לאחר אישור התוכנית, כלומר בעוד 4 שנים מהיום (יש גם הליכי אישור), יבצע מישהו, 20 אחוז מעבודות התשתית. מה עם בניית הדירות? סליחה, על זה לא דברנו. ואם לא יבצעו את ה-20 אחוז? אזי, בשנת 2015, תקבע הוועדה המחוזית בשנת 2015 ואם להקפיא את התוכנית, לבטלה או לתת ארכה נוספת.
מה כל זה נוגע לפתרון מצוקת הדיור בשנת 2011?
|
המפגר הראשון בלוח הזמנים: בנימין נתניהו
|
|
ראש ה ממשלה בנימין נתניהו ממהר מאוד. הוא מבקש להאיץ בניית דירות, כדי להגדיל את ההיצע ולבלום את עליית המחירים. בידיעה אחרת היום אנחנו מוכיחים, שהכל הוא להד"ם ובלוף. אבל מה שמגוחך ביותר הוא, שהדיון בהצעת החוק התחיל בפיגור – של ראש הממשלה עצמו. הממשלה החליטה ב-13 במרס, שמשרד ראש הממשלה יכין ויפיץ תוך 30 יום הצעת חוק בעניין זה. לכן, היה על נתניהו ועל מנכ"ל משרדו איל גבאי להפיץ את החוק המוצע בין השרים ב-12 באפריל, לכל המאוחר. בפועל, נשלחה הצעת החוק לשרים ב-5 במאי, איחור של 23 יום. כנראה שנתניהו הרגיש שהוא מפגר, ולכן החליט למהר מאוד עכשיו, כדי להשלים את הפיגור. הוא מציע עתה, שהשרים יקבלו 5 ימים בלבד כדי לעיין בחוק ולהגיש הצעות, הסתיגויות או התנגדויות. זאת, כשמדובר בחוק מסובך למדי, עם 30 סעיפים וכמה נספחים, ובו לוחות זמנים מורכבים,הבנויים זה על גבי זה.
|
|
תאריך:
|
17/06/2011
|
|
|
עודכן:
|
17/06/2011
|
|
אלעזר לוין
|
"החוק להאצת הבנייה למגורים" - אחיזת עיניים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
כתבות מגמתיות
|
17/06/11 12:44
|
|
2
|
|
כתבה אינטרסנטית
|
17/06/11 22:35
|
|
סגירת הספרייה (והמתנ"ס) של קריית-שמונה, דווקא עם פתיחת "שבוע הספר" שלשום, משגעת אותי.
|
|
|
אין לנו דבר יותר מדאיג מאשר להיווכח איזו התקוממות היסטרית מתקומם עם ישראל סביב גבינת הקוטג'. אינני מזלזל בשום פנים ואופן בחשיבותה של המחאה הצרכנית הזאת הראויה לכל שבח, אני רק טוען שהגבינה הזאת ממלאת פונקציה של שעיר לעזאזל. לא על הקוטג' אנחנו מוחים, הוא רק תירוץ, גפרור בשדה קוצים ביום קיץ לוהט. ואם גבינת קוטג' זוכה לכותרות מחאה רעשניות כל-כך, יש דברים בגו הראויים לתשומת-לב מירבית. מאחורי הגבינה הלבנה מסתתר לו ככל הנדמה ענן עכור ורעיל המאיים עלינו בארובותיו.
|
|
|
חיים ישראלי תיפקד בשירותם של 14 שרי ביטחון והיה מסור לכולם, אך הערצתו ונאמנותו הראשונית והנצחית הייתה ונותרה עד ליום מותו, לדוד בן-גוריון, שר הביטחון הראשון של מדינת ישראל. גם לאחר שבן-גוריון פרש מתפקידיו הממלכתיים וחזר לצריפו בשדה בוקר, המשיך ישראלי לשרתו; ובהקשר זה נבעה היכרותי הראשונה עימו.
|
|
|
ביום ראשון השבוע (12.6.11) נכחתי בפגישה בבית של רחל לוי ביבנה. רחל גרה בדירת עמידר (דיור חצי ציבורי), וקיבלה צו פינוי ליום רביעי הקרוב, ה-22.6. אם הצו לא יבוטל, אני מקווה שרבים מכם יצטרפו אליה ואל דיירי עמידר חבריה ב-22.6, בפעולות מחאה.
|
|
|
בחמישה חומשי תורה כתובים לא מעט סיפורים על אודות אירועים היסטוריים. בעבר עמדנו על כך שכל סיפור כזה נושא מסרים נצחיים, שעל כן נכתב בתורה שהיא נצחית. עם זאת, יש בתורה סיפורים - אירועים היסטוריים, שאנחנו לא כל-כך זוכרים ולעומתם יש סיפורים כאלה שאנחנו לא שוכחים. אחד מהם מסופר בפרשת השבוע שלנו, פרשת שְׁלַח-לְךָ. בכללות אפשר לומר שאנחנו זוכרים את הסיפורים, או נזכרים בהם, על-פי מידת התאמתם להקשר אקטואלי כלשהו. למשל, אירועים של מסירת נפש על קידוש ה' ר"ל, מעלים בזכרוננו את סיפור עקדת יצחק ותופעות של בגידה באחים מזכירות לנו את מכירת יוסף על-ידי אחיו. בסיפור של פרשת השבוע אנחנו נוטים להיזכר בהקשר של הפך אהבת הארץ, של הנכונות לוותר עליה לטובת חיים טובים מחוצה לה וכן הלאה, כל סיפור וההקשר האקטואלי שלו.
|
|
|
|