האישה שחיפשה עיתונות ומצאה מלוכה

בשנת 2007 עברה ג'יל אברמסון תאונת דרכים קשה. משאית גדולה פגעה בה בעת שחצתה כביש סמוך למשרד שלה. היא סבלה מפגיעות קשות, אושפזה בבית-חולים לזמן ארוך והרופאים החדירו פלטות מתכת לגופה.

לפני כשבועיים היא הפכה לאישה הראשונה העורכת את ה"ניו-יורק טיימס" כ-160 שנה אחרי שהוקם. אברמסון שימשה בעבר כעורכת המשנה של העיתון, כך שסביבת העבודה לא הייתה זרה לה.

קצת ביוגרפיה

אברמסון נולדה בפרבר של מנהטן בניו-יורק לפני 57 שנה. משפחתה הייתה יבואנית טקסטיל. היא למדה באוניברסיטת הרווארד וסיקרה את הבחירות לנשיאות ב-1976 עבור המגזין "טיים".

ב-1981 נישאה אברמסון להנרי גריגס שלמד איתה בהרווארד, המשמש כיועץ לארגונים מלכ"רים (ללא מטרות רווח). לזוג שני ילדים בשנות העשרים לחייהם. בנם הקים חברת תקליטים עצמאית, שהחתימה בין השאר את הרכב הרוק המוערך MGMT, ואילו בתם לומדת רפואה. המשפחה מתגוררת בטרייבקה (שכונה בניו-יורק).

קריירה מקצועית

ב-1988 אברמסון עבדה ב"וול-סטריט ג'ורנל", שם שימשה בתחילת דרכה כתחקירנית ובהמשך מונתה לראש הדסק.

ב-1997 עברה אברמסון ל"ניו-יורק טיימס" וכאן יש סיפור מעניין: בשנה זו פגשה אברמסון באירוע ספרותי את בעלת הטור מורין דאוד. דאוד שאלה איתה אם היא מכירה כתבת שיכולה לעבוד עבור ה"ניו-יורק טיימס". אברמסון, מבלי למצמץ, הציעה את עצמה והתקבלה (בהמלצתה של דאוד כמובן).

אברמסון מחליפה בתפקיד העורך את ביל קלר שהפך בתקופת עבודתם המשותפת למקורב שלה. קלר בן ה-62 נחשב לאחד הכוכבים הבולטים של ה"ניו-יורק טיימס". הוא שימש ככתב בדסק החוץ, בעל טור וחתן פרס פוליצר. הוא מונה לתפקידו כדי לשקם את התדמית שנסדקה בשל פרשת ג'ייסון בלייר והכתבות המפוברקות.

אברמסון הולכת לשלב בין העיתון שימשיך להיות איכותי לרשת האינטרנט. נשאלת השאלה: איך זה אמור לקרות? התשובה לוטה בערפל, אך די ברור שברבות השנים אתר האינטרנט של העיתון הפך להיות מאוד פופולרי בעוד שמאז שנות ה-80 ירדה התפוצה של העיתון בעיקר בימי חול.