מעניין לעניין כמעט באותו עניין, בתוספת מבט לחודשי החופשה הבאים עלינו לטובה. השבוע אמורים היו להתקיים ארבעה ימי דיון רצופים במשפט אולמרט, ולכן הזמנתי חדר במלון שערי ירושלים לשלושה לילות דרך אשת טורס. אלא שברגע האחרון בוטל הדיון ביום רביעי, וכך הייתי צריך לילה אחד בלבד.

ביום שני בבוקר התקשרתי לאשת טורס. לקח זמן עד שקיבלתי נציגה, שאמרה לי שתבדוק האם יש דמי ביטול ותחזור אלי. איש לא התקשר. למחרת התקשרתי שוב. אחרי ששמעתי דקות ארוכות את הג'ינגל המבטיח "חופשה מרגשת", אמרה לי נציגה אחרת, כי אשלם דמי ביטול בגובה שני לילות מלאים בשל האיחור במסירת הביטול.

נכון שזה כתוב בתנאי ההזמנה, אבל יש לי כמה הסתייגויות. ראשית, מי אמר שהתנאי הזה חוקי, במיוחד לנוכח החוק בדבר החזרת כסף. שנית, עדיין לא מדובר בעונת שיא בה המלון עלול להפסיד בשל העובדה ששמר לי חדר. שלישית, בחו"ל יש תעריפים מיוחדים הכוללים דמי ביטול של 100%, והם נמוכים יותר; כאן שילמתי מחיר מלא. רביעית, וזה העיקר: פקיד הקבלה אמר לי שהם יחייבו את אשת תמורת לילה אחד בלבד. זה אומר, שאשת לוקחת לעצמה את התשלום עבור שני הלילות הבאים. אני קורא לזה חוסר יושר, עושק וניצול.

צפו להרבה טענות וטרוניות עם תחילתה של הרפורמה באוטובוסים בתל אביב, היוצאת לדרכה בשעות אלו (ו', 1.7.11). זה לא רק הקושי להסתגל לשינויים בשירות כה מהותי, אלא גם ההסברה הלקויה. השבוע חילקו ברחובות העיר חוברות גדולות מימדים ובהן פירוט השינויים ומפות הקווים - אבל איש לא חשב לחלק מפות קומפקטיות שניתן להכניס לכיס, כאלו שקיימות בערים קטנות כגון לונדון, ניו-יורק ופריז.

ויש עוד נקודה מהותית: התאריך. מדוע לבצע מהלך כזה, המחייב התרוצצות רבה, בשיא החום והלחות? מדוע - כפי שחשף כאן עידן יוסף - לבצע אותה כאשר המופקדים על הסברתה מנוצלים ונצלים? מה היה קורה אם הרפורמה הייתה מבוצעת במאי או באוקטובר, חודשים שאפילו באקלים התל אביבי הם נוחים יותר? אם זו רמת החשיבה שהושקעה ברפורמה כולה, אנחנו בבעיה.

מאחר שביולי-אוגוסט אין בישראל ספורט (בכל השנה אין, אבל בקיץ אין אפילו העמדת פנים), ובכל זאת צריך למלא את המדורים והתוכניות, אנחנו מקבלים מדי שנה את מתקפת המלפפונים הגדולה. כל שחקן שמנהל מגעים עם קבוצה בלגית בינונית מקבל כתבת פרופיל, וכל מעבר בין שתי קבוצות בליגת-ה"על" שלנו זוכה לכותרת ראשית.

מי שאשמים באמת הם העיתונאים והעורכים, שמרוב מירוץ אחרי הרייטינג והראשוניות (כאילו מדובר לכל הפחות בסודות הגרעין של ישראל) אינם ממלאים אחרי המצוה הראשונה של העיתונות: לבדוק, להצליב, לבקש תגובה. וכך יכולים כל שחקן, מאמן, עסקן וסוכן לדחוף ידיעות שבמקרה הטוב יש להן קשר כלשהו עם האמת, ושכל מטרתן הוא לקדם את האינטרסים שלהם. העצה שלי: תתעלמו ממה שתקראו ותשמעו בחודשיים הקרובים.

נישאר במחוזות הטמטום של משרד התחבורה ונעבור לרכבת. כידוע, ישראל כץ מאיים לסגור אותה אם לא יתוקנו ליקויי הבטיחות, וזה דווקא בסדר גמור. אבל מתי? - באמצע אוגוסט, העונה העמוסה ביותר שלה, כאשר היא אינה מסוגלת למכור מקומות שמורים, כאשר למזגנים יש נטייה להתקלקל, וכאשר הדוחק והאיחורים נוראים עוד יותר מכרגיל.

משרד התחבורה מדבר על אוטובוסים כפתרון חילופי, אבל ברור שזה בלוף. הרי לאף חברת תחבורה אין מספיק אוטובוסים (תחשבו שצריך אוטובוס וחצי כדי להחליף קרון רכבת אחד, ולא מהדו-קומתיים), וגם ככה הכבישים פקוקים - קל וחומר בעונת החופשות והטיולים. כל זה לא מפריע לישראל כץ, ולמה שיפריע? הוא הרי לא משתמש ברכבת או באוטובוסים.

נישאר בתחום המלונאות, אבל ברמת המקרו שלו. יולי-אוגוסט ודאי יביאו לתפוסה גבוהה מאוד ברוב בתי המלון - אך אפשר לעשות עוד הרבה כדי להגביר הן את תיירות הפנים והן את התיירות הנכנסת.

כאשר הייתי בפריז בשבוע שעבר, שמתי לב שכמעט בכל רחוב במרכז העיר יש לפחות מלון אחד בן שלושה כוכבים. רק לרשת בסט ווסטרן, בה התאכסנו, יש כ-200 מלונות כאלו ברחבי צרפת. לעומת זאת, נדמה לי שבתל אביב יש לכל היותר חמישה בתי מלון בדרגת שלושה כוכבים וכמספר הזה בירושלים.

זה בדיוק מה שחסר לנו: בתי מלון סבירים ונוחים, נקיים ובמיקום טוב, המציעים חדרים ממוצעים ואת ארוחת הבוקר הישראלית הידועה, וכל זה - במחיר שלא צריך לשבור תוכנית חיסכון כדי לשאת בו. זה מה שיכול להביא לארץ עוד מאות אלפי תיירים בשנה, אולי אפילו מיליונים. זה מה שיכול לאפשר לעוד רבבות ישראלים לצאת לחופשה. בזה צריך להתמקד משרד התיירות, ולא בקמפיינים שאינם משנים דבר.

זה כבר הפך להיות חלק מהפולקלור במשפט אולמרט: מתי ידליק השופט יעקב צבן את המזגן ועל איזו טמפרטורה. צבן הוא היושב ליד כפתור המיזוג, והוא כנראה הרגיש לקור מבין שלושת השופטים. הוסיפו לכך את העובדה שבכל רגע נתון שיש באולם לפחות שמונה עורכי דין, על טבעם להתווכח, ושלפחות כמה מהם נשים, להן תמיד יותר קר מאשר לגברים, ותקבלו מתכון להתדיינויות אין-סופיות.

בתחילת המשפט נקבע "מדד נגב": צבן יכבה את המזגן כאשר עו"ד נוית נגב תתלונן שקר לה. אבל כאשר חקרה נגב את אולמרט לפני שבועיים, היא הפתיעה את כולם באומרה שבעצם חם לה. עו"ד אלי זהר מצידו הבטיח השבוע לצבן להפסיק להציג לאולמרט שאלות מנחות, אם כבודו ידליק את המזגן. ואילו כאשר התלהטו הרוחות בין עו"ד רועי בלכר לתובע עו"ד אורי קורב, אמרה הנשיאה מוסיה ארד בחיוך: "חברי השופט צבן לוקח על עצמו את האחריות, כי הוא לא הדליק את המזגן". צבן עצמו הוסיף, לקראת החקירה הנגדית: "בשבוע הבא יהיו פה 15 מעלות. תבואו עם מגיני קור".