מגמות בעייתיות במזרח התיכון

הנני מתכבד לפרוש בפניכם סקירה מודיעינית עדכנית של אהרן זאבי-פרקש שהוא אלוף במילואים בצה"ל. כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן) וראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). מונה לנשיא המכון לתכנון מדיניות עם יהודי‏‏. הקים חברת סטארט-אפ בשם FST21, שמתמקדת בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת לאבטחת רבי קומות. סקירה זו עודכנה בפרטים, שנוספו מאמש, בכנס מנהלים בבנייני האומה, בו הרצאתו של האלוף ב(מיל.) הייתה שיאו של הכנס.

לקראת ספטמבר, מדינה פלשתינית תוכרז באו"מ ויתמכו בה לפחות 100 מדינות. מועצת הביטחון ככל הנראה לא תאשר בשל התנגדות ארה"ב, בריטניה וגרמניה. התסכול הפלשתיני יביא לתרחיש של אלפי פלשתינים שיפנו ויצעדו להתנחלויות, ליישובים היהודיים, למעבר ארז, לדרום לבנון ולרמת הגולן. ראינו כבר את ההקדמה לכך ביום הנכסה. אבו מאזן בגישת "אחריי המבול".

איום זה מחייב אותנו במענה מאוד יצירתי. ההערכה היא שערביי ישראל לא ישבו בשקט. חייבת להיות היערכות חזקה של ביטחון פנים, גופי הצבא, משטרה, מודיעין, כדי לנסות לפתור את הבעיה הזאת במינימום פצועים והרוגים. ההיערכות הזאת קריטית כדי למנוע תבערה חמורה יותר.

מצב יסודי עמוק ובעייתי מתקיים ביהודה ושומרון ובעזה. בעזה כמו במדינות ערב רבות, חיים מיליוני איש מ-2 דולר ליום. זה בחצר האחורית שלנו וזה יכול להתפוצץ לנו בפרצוף. אם במדינות ערביות אחרות יש עכשיו אש, אז גם כאן עשויה להיות כיכר תח'ריר. זה לא חייב להגיע למלחמה כוללת, אבל הסכנה מצד ההתקוממות העממית הזאת לא פחות גדולה ואף יותר מורכבת.
המגמה השלילית החמורה ביותר היא המלחמה בין הסונים לשיעים. השיעים מגלים מעורבות גסה בחלק מהמדינות, כמו בלבנון, ומנסים לעשות את אותו דבר בעירק, במרוקו, בתוניסיה ובסודן. כתוצאה מכך נוצרת חרדה אמיתית בקרב מדינות המפרץ שיש להן צבאות חלשים, כמו בחריין או אפילו ערב הסעודית.הן מפחדות ליפול קורבן ישיר או עקיף לאגרסיביות האירנית.

אנו רואים מאמץ אירני אדיר לעזור לבשאר אסאד לשרוד בסוריה. סיוע זה נובע מאגואיזם. המיעוט העלאווי השולט בסוריה, קרוב מאוד לשיעים. אנחנו רואים יותר ויותר סורים שממירים את אמונתם לדת השיעה, וזה קורה גם במצרים, שפעם לא היו בה שיעים. האקטיביזם שהשיעה דורש משפיע על השיעים בלבנון ועל החיזבאללה. מפלת אסאד פירושה גם מפלה לשיעה ואירן תאבד מהלגיטימציה שלה להוביל מלחמה בישראל. לכן השיעה אקטיביסטית מאוד ואנחנו, שחיים כאן, ובתוכנו יש אוכלוסיה ערבית ישראלית, לא יכולים להתעלם מכך. השיעה מתנגדת לאופן שבו העולם המערבי חי, לתרבות שלו, לחופש הדעה, לזכויות האשה. למגמה הזאת יש רק כיוון אחד, כי הם הרי לא יתיישרו.

הסכם הפיוס בין חמאס לפת"ח - הוא אחיזת עיניים. השנאה בין השיעים לסונים הרבה יותר גדולה מהשנאה שלהם לישראל. החמאס לא יהפוך לפת"ח. עם האמונה הדתית הלוהטת שיש לשיעים, יש סיכוי הרבה יותר גדול שהפת"ח יהפוך לחמאס. לכן למגמה של המאבק הזה בין סונים לשיעים יש משקל מאוד אסטרטגי בהבנת מה שקורה פה.
המגמה השניה בחומרתה, היא נפילת המשטרים במדינות הערביות בחצי שנה האחרונה. זו רעידת אדמה כמו נפילת האימפריה העותומאנית ונפילת הגוש הסובייטי. הערבים איבדו את מורא השלטון. אזרחים ללא נשק יוצאים להלחם על תנאי חייהם. לא מדובר כאן על דמוקרטיה. הם לא יודעים מה זה דמוקרטיה. מעולם לא חונכו כך. הם יודעים מה זה איסלאם. זו אשליה גדולה לצפות כעת לדמוקרטיזציה במדינות ערב.

בטווח המיידי והבינוני לא נראה דמוקרטיה במדינות ערב. פרקש סקר 150 ניסיונות במדינות ערב לבנות משטרים חילוניים. זה לא הצליח. אצל הערבים, אללה חזר ובגדול. מדובר במהפכה איסלאמית וחברתית של יותר מ-300 מיליון תושבים, באזור שבו יש נכסים חשובים לעולם, כמו מאגרי נפט גדולים. אי-אפשר להתעלם מהשפעתה של רעידת האדמה הזאת על כלכלת העולם, על מחירי הנפט ועל חיפוש או אי-חיפוש חלופות עבורו.

מה שצפוי זה שינוי אפשרי במפת המזרח התיכון, בדומה להתפרקותה של ברית המועצות, צ'יכוסלובקיה (ל-2 מדינות צ'כיה וסלובקיה), יוגוסלביה (ל-7 מדינות). צפויות מעל 30 מדינות ערב במזרח התיכון. סודן למשל, מתפרקת לצפון ודרום. לוב לקירינאיקה וטריפוליטניה. סוריה לדרום וצפון ואפילו לעוד מדינה שלישית. הרשות הפלשתינית כבר מפוצלת ל-2 ישויות.

שינויים אלה יכניסו את הסכסוך הישראלי-פלשתיני לפרופורציה אחרת. מה שחשוב כעת למשטרים הערביים זו יציבות שלטונית. כל מה שיאיים על יציבות שלטונם הוא איום עיקרי מבחינתם. הסכסוך הערבי ישראלי הוא מרכיב אחד במשוואת הכוחות. על כך אנו חייבים לתת את הדעת. תסיסה פלשתינית בישראל, בירדן, בלבנון ובעולם, עשויה להיות שולית במצב מסוים ובמצב אחר גפרור שמצית את המלחמה הבאה. זה תלוי בתגובה מושכלת שלנו ובהבנות עם האיסלאם המתון.

המגמה השלישית שפרקש מצביע עליה היא היחלשותה של ארצות הברית, שהחלה עוד בתקופתו של הנשיא בוש. ארצות הברית נחלשת כמעצמת-על אחת. הכוח הכלכלי, המדיני, הפוליטי והצבאי עובר למדינות כמו סין, הודו, רוסיה, ברזיל. החולשה הזאת של ארצות הברית כבר משפיעה, ומי שנכנס לחלל שנוצר זה מדינות כמו אירן, ובעיקר טורקיה. החולשה של האמריקנים מביאה לכך שטורקיה מכתיבה תנאים ומשפיעה בליגה הערבית, מתערבת בלבנון. אלו אותם הטורקים שקוראים לחמאס 'אחותנו הקטנה'. אירן תחבור לונצואלה, סודן, סין והודו בכדי להמשיך את המהפכה האיסלאמית.

גייטס, שר ההגנה הפורש של ארצות הברית, סיים תפקידו על-רקע מחאתו על היותה של ארצות הברית מעצמה שוקעת. הוא לא רצה להיות חלק מהממשל האמריקני שמקצץ דרמטית במעורבות האמריקנית בתהליכים עולמיים הרי אסון. יציאת ארצות הברית מעירק, מאפגניסטן ערב המתקפה האמריקנית הגדולה, תתן לכוחות האיסלאם האלימים הזדמנות לנצח. עימות אובמה נתניהו הוא על-רקע התפיסה של אובמה שארצות הברית צריכה להתעסק רק בעצמה.

אובמה מוביל קו של נטישת העולם לטובת ענייניה הפנימיים לטווח קצר ובינוני של ארצות הברית. אובמה גם לא ישכח לנו את העימות מולו בקונגרס. הקו הזה של האמריקנים עשוי לשנות את מפת היחסים הבינלאומיים בעולם כולו, ובכלל זה גם בישראל.
על-רקע זה ניתן להבין את התגרענותה של אירן. אירן גרעינית היא צורך אירני פנימי. אירן הופכת גרעינית בכדי למנוע מעצמה גורל דומה לעירק ואפגניסטן. האיום הממשי עלינו ועל העולם מאירן גרעינית, הינו טילים נושאי ראש נפץ גרעיני. האמריקנים והאירופים לא יפתרו את בעיית אירן הגרעינית. אין קואליציה בינלאומית לעצור את אירן. העולם עם אירן גרעינית יהיה שונה לגמרי וגם חיינו ישתנו. על ישראל לתת את דעתה על כך.

המגמה הרביעית עליה אנו חייבים לתת את הדעת, היא נושא הזהות היהודית. פרקש עצמו מעיד על עצמו כבעל כיפה שקופה וכמי שמייחסים לו קירוב לבבות רבים ליהדות. אביו היה בעל קורא במשך 40 שנה. פרקש הקים חברת הייטק ובה מועסקים יהודים חסידים. אנו חייבים להתאחד סביב הזהות היהודית האורתודוכסית. התנועה הרפורמית מסוכנת לזהות היהודית. העתיד המזהיר הוא בדמות סמינר 'בית יעקב' בלוס אנג'לס, בו מלמדת קצינה דתיה את השפה העברית, ושם לומדים מדעים ברמה הגבוהה ביותר. כולנו חייבים לכבד את שלטון החוק ולחזק את הדבק בינינו. היסודות שיעזרו לנו: אמונה בנצח ישראל, איזון נכון בין תורת ישראל, ארץ ישראל, עם ישראל. ואז נראה נצח ישראל מתקיים בפועל בימינו וגם לעתיד לבוא.