הספר "תורת המלך" - היכן הבעיה?

כולכם בודאי שמעתם על הספר "תורת המלך" ועל מעצרם המתוקשר של הרבנים דב ליאור ויעקב יוסף שכתבו מכתב הסכמה לספר. מעבר לאיפה ואיפה ששלטונות החוק נוהגים באנשי ימין לעומת מסיתים מן השמאל, אני עדיין משתומם ושואל את עצמי "מה הבעיה?" "היכן ההסתה?" הספר אינו אומר שמותר להרוג גויים סתם ככה, אלא הוא דן בהלכות הריגת גויים בזמן מלחמה. כלומר, בזמן מלחמה, מתי ואיך מותר להרוג גויים על-פי ההלכה היהודית. מה לא בסדר בזה? האם באוניברסיטאות לא דנים בחוקים אלטרנטיביים לחוק הישראלי? בשיטות משפט אלטרנטיביות למשפט הישראלי הנוהג? אז מדוע אסור לדון בישיבות בחוקי ההלכה היהודית? מה לא בסדר בזה?... יתר על כן 'הסכמה' לספר אינה אומרת שכותב ההסכמה מסכים לכל מילה הכתובה בספר, 'הסכמה' פירושה שכותב ההסכמה אומר שנעשתה כאן עבודה הלכתית ראויה ולא יותר מזה.

בראיון שנתן הרב יעקב יוסף במעריב של שבת (8.7.2011, מוספשבת, עמודים 8-10) לשלום ירושלמי הוא מאשש את דברי. הוא אומר:

"ולעצם הענין צריך לזכור שהספר מקומו בבתי המדרש ועוסק בדיני מלחמה ובשעת מלחמה, ולמלחמה אני מזכיר לך מוציאה הממשלה בשליחות העם. לתורת ישראל ישנה אמירה ברורה מהו מוסרי ואיך על ממשלת ישראל לפעול בניהול המלחמות הנכפות עלינו. זה לא דין ליחיד אלא המלצות לצבא איך לנהוג לפי מוסר התורה".

הרב יעקב יוסף נשאל: "האם צריך להרוג גויים חפים מפשע, כפי שכתוב בפרק השישי בספר?" והוא עונה:

"בנות הברית הרגו במלחמת העולם השנייה חפים מפשע בהירושימה ונגסאקי. בדרזדרן הרגו גם חפים מפשע, זה היה צודק ומוסרי. חיילי צה"ל הם החפים מפשע וחובה על מדינת ישראל להעניק להם הגנה מרבית. אם ניתן לכתוש מהאוויר אין להכניס חיילים לטהר בתים. הספר דן בשעת מלחמה ובחפים מפשע שלא מרצונם מסייעים לאויב לטבוח בחיילי ואזרחי ישראל. ודאי שאסור להרוג גוי חף מפשע סתם".

אם כן מה הבעיה? הבעיה היא שהקולוניאליסטים האירופים בישראל מתייחסים לערבים לא כמפגע (כפי שהם באמת לחברה הישראלית) אלא כאל משאב שיש לשמור עליו ולנצל אותו. כאן הבעיה! אם הערבים הם משאב אז אסור להפציץ אותם מהאוויר, צריך כוחות חי"ר שיטהרו מבית לבית באופן כירוגי גם במחיר חייהם של חיילי צה"ל ואלמנות ויתומים ומשפחות שכולות בעם ישראל! כאן הוויכוח! ולעמדה האינטרסנטית והלא מוסרית של הקולוניאליסטים האירופים הם קוראים 'שלטון החוק'...